Living Forms. Joan Miró

צורות חיות. מוזיאון תל אביב: ז'ואן מירו, מקס ארנסט
Living Forms – Joan Miró, Max Ernst
Prints from the Collection

בתערוכה החדשה במוזיאון תל אביב, לאמנות מוצגים הדפסים שיצר האמן ז'ואן מירו לספרים וכתבי-עת. כמו כן, "ידיעת הטבע" (1926), האלבום של מקס ארנסט. ברוח שיתוף הפעולה ההדוק בין אמנים וסופרים סוריאליסטיים.
"הקיום נמצא במקום אחר". במלים אלה חתם אנדרה ברטון את המניפסט הסוריאליסטי הראשון (1924). המקום האחר הוא מרחב קיומי בו הרוח מכילה החלום יחד עם מציאות. כיצד מתבטאת כפילוּת זו בציור?  כיצד פועל הדמיון החזותי של שני ציירים סוריאליסטיים, ז'ואן מירו ומקס ארנסט, הנמנעים מכבלי המציאות אך בה-בעת אינם נשאבים אל מרחבי המופשט? העבודות המוצגות אלה לצד אלה מנסות להאיר את המבט הסוריאליסטי החופשי והרבגוני.

לאחר שהצהיר מירו על כוונתו "לרצוח את הציור", השתקע ברישום ובקולאז'ים בהם באו לידי ביטוי מחודש השפה והתחביר שלו. מאוחר יותר סיפר ש"תהליך העבודה מתחיל תמיד בהכפפת דפי העבודות על-ידי קימוטם או הרטבתם במים כדי שיתוו בהם את הצורות הראשוניות". בהמשך התהליך נשזרים על הדף ייצוגים מוכרים ומוסכמים של אדמה, ים, שמים, איש, אישה וילד – כאִזכורים לקרקע המציאות עליה מרחפים אירועים של חלום ודמיון.

 

מקס ארנסט בשונה ממירו, חף מהשפה של צורות מזוהות והגדיר את הימנעותו כאי-מציאת עצמו: "צייר הולך לאיבוד כשהוא מוצא את עצמו. בזכות שרשרת סוגסטיות וגלגולי צורה שצפו ועלו מאליהם כמו בהזיה היפנוטית, לבשו הרישומים אופי של תמונות דייקניות במידה שלא תיאמן" (מקס ארנסט, "תולדות ידיעת הטבע"). העבודות בתערוכה מתנת צ'ארלס ואוולין קרמר, ניו-יורק (1990)

אוצרת: אירית הדר
פתיחה: 13.11.14
נעילה: 1.2.15
גלריה ג'ינה וגבריאל כתר הבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר, מוזיאון תל אביב לאמנות