אסתי זקהיים: ״למזלי, או לאסוני, מעולם לא הגדרתי את עצמי בתור שמנה״

מגזין אופנה: ראש השנה – תש״ף

 

אסתי זקהיים אמא של תמרה לא חוסכת במילים על מסעות צלב אנטישמניות המתנהלים בטלוויזיה המסחרית ובפרסומות. ״זה מתבטא בהדרה כמעט מוחלטת של נשים מעל גיל 36  מעל מידה 36. כמה פעמים שמעתי מבמאים שרצו אותי אבל המפיקים או קשת, רשת, שמשת, הזכיינים – לא רצו אותי, כי אני שמנה. העובדה שאני שחקנית טובה, מרגשת ואהובה – לא חשובה? זה נורא. אהבתי, שנאתי, פיתיתי, פותתי, נטשתי, ננטשתי – היה רע לתפארת ונפלא לחלוטין״

 

 

מאת: אסתי זקהיים

 

צילום: סרג׳ו סטרודובצב
איפור: אורנה רימוק, ע.צילום: ארטיום דגל

את המאמר החריף שכתבה בתה תמרה גראוס תוכלו לקרוא כאן

 

אסתי זקהיים: ״כילדה, הייתי מפותחת ומוצקה, אבל לא ילדה שמנה. המשפחה שלי תמיד חשבה שאני הדבר הכי מקסים והכי מוצלח והכי יפה בעולם והשאלה אם אני שמנה או לא אף פעם לא הייתה עניין.
מעולם לא דיברו איתי על דיאטות. להפך. תמיד אמרו: ״יופי שהיא אוכלת, טוב שיש לה תיאבון. בריאות. מי שלא אוכל הוא עצוב ולא שמח״. היה בבית יסוד בריא ויציב.
למזלי, או לאסוני, מעולם לא הגדרתי את עצמי בתור שמנה. אני שחקנית, אמא, בת, אדם, מורה, מנחה, מנחת קבוצות, חברה טובה, פעילה חברתית, ג'ינג'ית מצחיקה ומתרגשת.

״להיות שמן זה הדבר היחיד שבאמת מותר לצחוק עליו״

אולי מפני שלא הייתי ילדה שמנה ולא נרדפתי על ידי האכזריות שבחיות הטבע – ילדים. ואולי כי אבא שלי שאהב נשים מלאות והיה בטוח שאני מושלמת, דגל כל חייו באימרה:
״אישה יפה היא אישה שמנה, יש מה לתפוס״. וחוץ מזה, אצלנו במשפחה כשרואים מישהו רזה, האינסטינקט הראשון הוא להאכיל אותו (מסכן, נראה כאילו יצא ממחנה ריכוז).
יש משהו בלגדול עם אבא שמסתכל עליך בהערצה, וחושב שאת יפהפייה, מקסימה ומהממת, שנותן כוח.

 

״השנאה העצמית הזאת לא מקובלת עליי, ולעיתים ממש גורמת לי דכדוך. מסכן שלי, ככה אתה באמת מרגיש? כמה נורא. בגלל כמה קילוגרמים עודפים? באמת? אדם נבון, חכם, חריף, מוכשר ונאה כל כך מתייחס אל עצמו כאל ״יצור?״ בגלל כמה קילו? איש מוצלח ומצליח, שבז לעצמו בגלל שהוא עם אקסטרה כמה קילו? פתטי״

 

ההשמנה שלי התחילה בגיל ההתבגרות. עת הפכתי לאישה, כולל שינויים הורמונליים, מבטים גבריים, הטרדות וִחיפצון, הקשורים כולם להיותי נערה צעירה, שוקקת חיים וסקסית.
רק בשנים האחרונות הבנתי שהחברה שלנו מותר לך להיות כל מה שתרצה, העיקר שלא תהיה שמן, כי להיות שמן זה הדבר היחיד שבאמת מותר לצחוק עליו.
בארצנו יש אנטישמיות נוראית. מסעות צלב אנטישמניות מתנהלים בטלוויזיה המסחרית ובפרסומות, זה מתבטא בהדרה כמעט מוחלטת של נשים מעל גיל 36 ומעל מידה 36.

 

 

״אני תמיד נראית כמו סרוויס״

בצער רב עליי לוותר על תיאוריית הקונספירציה הפרנואידית שלי כאישה, שחקנית, מנחה ופמיניסטית.
אני נאלצת לספר לכם בעוגמה שדיאטות והתעסקות אובססיבית במשקל זה עניין חובק כל, גם גברים.
השנאה העצמית הזאת לא מקובלת עליי, ולעיתים ממש גורמת לי דכדוך. מסכן שלי, ככה אתה באמת מרגיש? כמה נורא.

״ויתרתי״

בגלל כמה קילוגרמים עודפים? באמת? אדם נבון, חכם, חריף, מוכשר ונאה כל כך מתייחס אל עצמו כאל ״יצור?״ בגלל כמה קילו?
איש מוצלח ומצליח, שבז לעצמו בגלל שהוא עם אקסטרה כמה קילו? פתטי.
כמה פעמים שמעתי מבמאים שרצו אותי אבל המפיקים או קשת רשת, שמשת, הזכיינים – לא רצו אותי, כי אני שמנה.
(אפילו ג'ולי שלז התראינה לאחרונה והזכירה את זה). באמת? העובדה שאני שחקנית טובה, מרגשת ואהובה – לא חשובה? זה נורא.

 

״אמא ואני עושות פעם בשנה "טיול אחרון" כי אי אפשר לדעת מתי יהיה הטיול האחרון. מגיל שמונים שלה נסענו לברצלונה, לברלין, לקופנהגן, לאיטליה, רומא, נאפולי וחוף אמלפי. היא הפרטנרית הכי מדליקה שיש, נהנתנית ובליינית, נהנית מאוכל טוב, מבירה ויין, הולכת בלי להתעייף ותמיד סקרנית״

 

אני לובשת שחור כי זה כמו בגדי עבודה וזה תמיד נח, פשוט ואלגנטי. כי גם ככה אני גדולה, צבעונית וג'ינג'ית. אז השחור מרגיע. עושה לי שקט. ולא, הוא לא מרזה.
אני עדיין מלאה  ועסיסית – גם בשמלה שחורה. חוץ מזה שאין לי טעם, וכשאני מנסה לצאת מהשחור ולהעיז ללבוש צבעים,
אני תמיד נראית כמו סרוויס. צעיף אדום, תיק אדום, ונעליים אדומות על שמלה שחורה. חחחח.
אז ויתרתי, ובאמת אם אני מוסיפה צבע, זה יהיה בנעליים ובצעיף.

 

 

אני אוהבת ללבוש מכנסי טייץ וטוניקות מעל, או שמלת מיני עם עליונית וגרביונים. יש לי רגליים יפות ושריריות אז אני אוהבת להשוויץ בהן.
פלג גוף עליון גדול עם חזה גדול, שמבקש מפתח עמוק וסקסי באיזור הצוואר.
הרבה בד במרכז הגוף. אני יודעת מה מתאים לי. ולאחרונה הרגעתי במיני. כי בכל זאת אני הבת של אמא שלי. ואצלה מאוד חשוב להתלבש תואם לגיל. ואני כבר לא בת 20.

״שום דבר לא יוצא מלשבת בבית ולקטר על המצב״

אמא שלי, צעירה בת 86 כל בוקר הולכת לעבודה. יש לה עמותה שנקראת ״לילך״. והיא אחראית על 7 מועדוניות לילדים בסיכון ברחבי תל אביב. היא מתנדבת ברציפות מגיל 15.
אמא ואני עושות פעם בשנה "טיול אחרון" כי אי אפשר לדעת מתי יהיה הטיול האחרון. מגיל שמונים שלה נסענו לברצלונה, לברלין, לקופנהגן, לאיטליה, רומא, נאפולי וחוף אמלפי.

״אני מתנדבת למען הקהילות שלי״

היא הפרטנרית הכי מדליקה שיש, נהנתנית ובליינית, נהנית מאוכל טוב, מבירה ויין, הולכת בלי להתעייף ותמיד סקרנית.
היא לימדה אותי שלא מתלוננים, ששום דבר לא יוצא מלשבת בבית ולקטר על המצב.
צריך לעשות. ואכן זה מה שאני עושה. וכל החיים אני מתנדבת למען הקהילות שלי. למען הנשים, למען האמנים והתרבות, למען השחקנים והשחקניות, למען הלהט"בים.

 

״יפה בעיניי הנינוחות החופש השמחה בגוף. נשים שמזדקנות בכבוד. נשים שמשחררות את הבטן. שלא עושות ניתוחים ולא במרדף המתיש אחרי הנעורים האבודים. נשים שנהנות מכל גיל כשהוא מגיע. אני בת 53. נהנתי מכל גיל, מצצתי את כל האפשרויות, בחרתי את כל הבחירות הטובות והרעות״

 

אני מבלה בהפגנות וחותמת על עצומות ומשתתפת בקמפיינים – והכל בזכותה ולמרות שהיא הפוכה ממני בדעותיה. היא תמיד משאירה מחוץ לבית את הפוליטיקה. ומחזיקה את המשפחה המורחבת ביחד.
חברותיי הן השראה בשבילי, כל אחת על פי דרכה. אני מאוהבת בחברות שלי, כי כולן עד אחת, לחיות  את האני מאמין שלהן. נדיבות ונותנות אהבה, מכילות ומחזקות, חזקות ושבירות.
אף אחת לא מושלמת ולא חושבת שהיא מושלמת, להיפך. כל אחת השבר שלה והכאב שלה. ההתמודדויות והקשיים שהחיים מזמנים לנו.

״אוכלת חסה ובוכה שהיא שמנה״

עם החברות שלי אפשר לבכות ואפשר לשתוק. ואפשר לאכול עוגה שלמה עם גלידה וקצפת ולא לקבל מבט ביקורתי אחד. אני כל כך אוהבת לראות נשים נהנות.
כואב לי לראות תלמידה שלי, חתיכה יפיפיה בת עשרים, אוכלת חסה ובוכה שהיא שמנה, אני אוהבת נשים שנהנות מההריון שלהן. נשים שחיות בתוך הגוף שלהן בשלום.

 

 

״אני השותפה של אלוהימא במעשה הבריאה״

התקופה הכי מאושרת בחיי הייתה בהריון שלי עם אוריאל. למרות שאבא שלי אהוב ליבי, היה חולה מאוד. זו היתה הפעם הראשונה בחיי שהרגשתי שאני לא בודדה בעולם.
יש בתוכי חיים. מישהו קטן כל הזמן איתי. לא הרגשתי רעב, לא נזקקתי לאכילה רגשית כדי למלא את הבור שלי. הבור חסר התחתית, של הכאבים והטראומות של הבדידות והנטישה, הרגשתי מלאה ושמחה.
הרגשתי שהגוף שלי זה הדבר הכי מושלם בעולם. וזה באמת ככה. יצרתי חיים. יש בי את הכוח המטורף הזה, אני השותפה של אלוהימא במעשה הבריאה.
אני חושבת שמה שיפה באמת הוא מה ששייך לנו, שהוא חלק מאיתנו, מה שיש לנו איתו עבר משותף, וזיכרונות משותפים. געגוע. אהבה. הידע שלנו והאהבה שלנו לאנשים הופכים אותם יפים בעיננו, כל יום יותר.

״לא הייתי חוזרת אחורה רגע״

אנג'לינה ג'ולי? בר רפאלי? גל גדות? פנלופה קרוז? יפות, מקסימות. מה לי ולהן? בעיני החברות שלי יותר יפות פי מיליון. הבנות שלי. האמא שלי. הדודה שלי. הן יפות בעיניי.
אמא שלי הייתה אישה יפיפיה בצעירותה, אבל עכשיו כשהיא בת שמונים ואני בת חמישים, היא יפה ואהובה בעיני יותר מאי פעם. האישיות שלה, הקמטים שלה, הניסיון, טוב הלב, הכריזמטיות, העובדה שהיא קמה כל בוקר, הולכת למשרד ועובדת  בהתנדבות ובמרץ, העבר המשותף שלנו, הטרגדיות והאובדנים שאנחנו חולקות יחד – כל המכלול הזה, הופך אותה מדהימה ומרגשת יפיפיה. יש יותר יפה מזה?

 

״אל תבזבזו חיים שלמים יסורי גוף ונפש, בדיאטות ומרדפים אחרי נעורי נצח. אי אפשר לעצור את הזמן ובסוף כולנו מתות. אז בואנה, נהנה מהבריאות שלנו, מהאנשים סביבנו, מהמשפחה, מהחברותים. עכשיו״

 

יפה בעיניי הנינוחות החופש השמחה בגוף. נשים שמזדקנות בכבוד. נשים שמשחררות את הבטן. שלא עושות ניתוחים ולא במרדף המתיש אחרי הנעורים האבודים.
נשים שנהנות מכל גיל כשהוא מגיע.
אני בת 53, לא הייתי חוזרת אחורה רגע. נהנתי מכל גיל, מצצתי את כל האפשרויות, בחרתי את כל הבחירות הטובות והרעות, אהבתי, שנאתי, פיתיתי, פותתי, נטשתי, ננטשתי – היה רע לתפארת ונפלא לחלוטין.

״אל תתעללו בעצמכן״

ומה שהייתי רוצה לומר לנשים: הגוף שלכן הוא כלי הנושא את הנשמה שלכן, תנהגו בו בחיבה והוקרת תודה, אל תתעללו בעצמכן, זה לא שווה את זה.
אל תבזבזו חיים שלמים יסורי גוף ונפש, בדיאטות ומרדפים אחרי נעורי נצח. אי אפשר לעצור את הזמן ובסוף כולנו מתות.
אז בואנה, נהנה מהבריאות שלנו, מהאנשים סביבנו, מהמשפחה, מהחברותים. עכשיו.

 

 

חני שפגט – עורכת טקסטים
פייסבוק: Hani Shpagat
קבוצת פייסבוק: Shopink?

אינסטגרם
סרג׳ו סטרודובצב: sergio2984
אורנה רימוק: orna_rimok_make_up

 

בעלים, מנכ״ל ועורך אחראי: אפי אליסי
Fashion Israel – מגזין אופנה ישראלי
מייל: fashionisrael.mag@gmail.com
אתר: https://www.fashion-israel.co.il/
אינסטגרם: fashionisrael.mag
הקבוצה שלנו בפייסבוק: Fashion Israel – מגזין אופנה ישראלי
דף עסקי: Fashion Israel