כלה פלסטינית נושאת איתה הרבה יותר משמלה. היא נושאת זיכרון, אדמה, שורשים, נשיות וטקס. בקולקציה "אסלי אנא", מרים אלעזה מפרקת את דימוי הכלה המסורתי ובונה אותו מחדש בשפה עכשווית, חדה ומלאת כוח
"אסלי אנא", מרים אלעזה
mariam.ghandi@
מנחות: שרון דאובה, פרופ’ עינת לידר.
חומרים: כותנה דריל, דמוי עור, חרוזי פלסטיק, חוטי כותנה וחוטי צמר.
טכניקות עבודה: אריגה על נול, רקמה ורקמת חרוזים.
הקולקציה שואבת השראה מהרגעים הטקסיים והרגשיים המלווים את יום חתונתה של האישה הפלסטינית. זהו אירוע עוצמתי שבו מסורת, נשיות וזהות נפגשות לכדי רגע אחד של נוכחות. דרך מבט עכשווי, אלעזה בוחרת לעצב מחדש את דמותה של הכלה הפלסטינית, תוך שמירה על שפה המחברת בין עבר להווה, בין רוך לעוצמה, בין זיכרון אישי לזהות קולקטיבית.

הקולקציה כוללת ארבעה אוברולים לבנים בעלי קווים וזוויות חדות, המשדרים ביטחון, יציבה ונוכחות, לצד נוחות ואלגנטיות. הבחירה באוברול מחליפה את שמלת הכלה הקלאסית ומציעה קריאה חדשה של נשיות טקסית, כזו שאינה מבקשת רשות להיות חזקה.




העבאייה משמשת כהשראה למעטפת רכה ועוטפת, הממשיכה את הבגד באופן טבעי. היא מגנה, שומרת ומחבקת, מבלי לנתק את הכלה מהשורשים שהיא נושאת עמה בגאווה. רקמות ידניות מחוטי כותנה וחרוזים אדומים, בהשראת דפוסי הכאפייה, יוצקות אל תוך הבגד תחושה של שייכות, זיכרון וזהות. אלמנטים מעולם הצומח משתלבים בטקסטיל ומעמיקים את החיבור לקרקע, למקור ולמקום שממנו הכול מתחיל
