"מלאכים בלבן" מגיעה עם חומר נפץ: בית חולים, יחידת IVF, רופאים, כסף, מוות, פחד וסודות. כשהחלוק הלבן מפסיק להרגיע, ההצגה שואלת כמה מפחיד להיות מטופל בישראל, כמה מפחיד להיות רופא בישראל, ומה קורה כשבין שניהם עומדת מערכת שכבר מזמן צריכה טיפול נמרץ
יש משהו אמיץ בלקחת תחקיר עיתונאי ולהעלות אותו על במה. אמיץ, חשוב, וגם מסוכן. כי תיאטרון הוא לא כתבת תחקיר בטלוויזיה. הוא צריך דופק אחר. נשימה אחרת. מתח שנבנה לא רק דרך מידע, אלא דרך בני אדם.
"מלאכים בלבן" של הבימה מגיעה עם חומר נפץ. בית חולים, יחידת IVF, רופאים, כסף, מוות, פחד וסודות. ובכל זאת, בחלק הראשון הרגשתי שהתחקיר עדיין מנהל את ההצגה. הוא חשוב, הוא מעניין, אבל לפרקים הוא יושב על הבמה כמו תיקייה עם מסמכים. פחות דרמה. פחות סכין בבטן.
המתח יכול היה להיבנות אחרת. חד יותר. הדוק יותר. כזה שלא מבקש ממני לחכות לסוף כדי להיכנס פנימה.
כשהחלוק הלבן מפסיק להרגיע
ואז מגיע הסוף, ושם ההצגה מתחילה לנשום. פתאום השאלות הופכות פחות רפואיות ויותר אנושיות. זה לא רק סיפור על בלבול ב-IVF, גם אם בישראל אנחנו כבר יודעים שגם זה סיוט שאף תסריטאי לא היה צריך להמציא. כאן מדובר במכירה של ביציות. דבר מצמרר, גם אם מישהו מספר לעצמו שהוא עושה את זה כדי להציל בית חולים.
יגאל שדה מביא לבמה נוכחות כבדה, סמכותית ומאיימת בדיוק במידה הנכונה. מרינה שויף מצוינת, חדה, חכמה, עם שקט שמחזיק דרמה שלמה. שניהם מזכירים עד כמה מפחיד להיות רופא בישראל, ועד כמה פחד מתביעות עלול לשתק מצפון, החלטות ואומץ.
"מלאכים בלבן" היא לא הצגה מושלמת, אבל היא הצגה שצריך לדבר עליה. כי היא שואלת שאלה שלא נעים לשאול. כמה מפחיד להיות מטופל בישראל. כמה מפחיד להיות רופא בישראל. ומה קורה כשבין שניהם עומדת מערכת שכבר מזמן צריכה טיפול נמרץ.
״מלאכים בלבן״ – תיאטרון הבימה
דרמת מתח רפואית מאת גילית קוזבה, בבימויה של דפנה זילברג. ההצגה מתרחשת ביחידת IVF בבית חולים בדיוני, ונוגעת בשאלות של רפואה, מוסר, פחד, כוח, אינטרסים ואמון ציבורי.
משתתפים: אלונה סער, עופר חיון, יגאל שדה, אימרי ביטון, אבישי מרידור, מרינה שויף, הילה שלו וקורל קרואני.
מגזין אופנה ישראלי – Fashion Israel
אי מייל: [email protected]
אינסטגרם: fashionisrael.mag@
וואטסאפ: 050-7368167
עורך ראשי: אפי אליסי
עורכת אופנה: shaniaqua@
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל