
יש בגדים שנועדו לכסות את הגוף, ויש בגדים שחושפים את הנפש. בתצוגת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, שנעלה את יומו הראשון של שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2026, הפכו 75 סטודנטיות וסטודנטים זיכרונות, פחדים, פצעים ותקוות לשפה עיצובית מטלטלת. בין חוטי ניתוח, נוצות אלומיניום ומעיל שנולד מפסולת רחוב, נחשף דור שאינו מסתפק ביצירת אופנה יפה. הוא מבקש לספר את סיפורה של תקופה, ואולי גם לתפור מחדש את מה שנשבר
תצוגת האופנה של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, שנעלה את יומו הראשון של שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2026, הוכיחה שוב כי המסלול הסטודנטיאלי הוא המקום שבו נמתחים הגבולות האמיתיים של היצירה המקומית. באוצרות מוקפדת של ראש המחלקה אילן בז'ה, לצד עידית ברק ואופיר איבגי, הציגו 75 סטודנטים וסטודנטיות קולקציה רחבת היקף שזכתה לשבחים מקיר לקיר. המבנה החכם של הערב, שנפתח במיצג חי של 15 יוצרים בשיתוף מותג הבירה הצרפתי 1664 סביב מושג "הטעם הטוב", והמשיך לתצוגה מרכזית בת 60 דגמים המחולקת לשבעה פרקים תמטיים, הפגיש בין מחקר חומרי רדיקלי לבין נרטיבים אישיים וקולקטיביים טעונים. את המסלול פתחה בנוכחות מהפנטת הדוגמנית סתיו סטרשקו, ולצדה צעדה הרקדנית סנה סוקול. על המסלול נרשם דיאלוג עמוק בין טראומה, זיכרון, זהות וקיימות. מעבר לחלוקה לשבעה פרקים: גוף, צללית, צבע, חייטות, קראפט, תרבות מקומית וחומרים עתידיים, היו אלה הדגמים הבודדים שהטעינו את החלל במטען רגשי ואמנותי יוצא דופן.

כשהגוף הופך לזיכרון
אחד הרגעים המטלטלים ביותר נרשם עם החליפה הגברית של סער שנהר, בן ה-20. היצירה, שנולדה מתוך מאבקו האישי במחלת הסרטן בגיל 16, תרגמה שפה אונקולוגית וכירורגית למבנה טקסטיל מתוחכם. שנהר שזר בבד פסים מחוטי ניתוחים ושיבץ כפתורים המתרבים ומשתכפלים בהדרגה במעלה הבגד, כמעין התפשטות תאית טורדנית שמכניעה את הגוף ואת השליטה בו. התוצאה הייתה מלאכת חייטות חדה, פיוטית וכואבת, שהפכה פגיעות פיזית לעוצמה צורנית נדירה. מנגד, המתח שבין תקווה לאובדן לאומי קיבל ביטוי עז בעבודתה של גאיה לוי נייס, בת ה-25, "שאריות אמונה". לוי נייס יצרה סריג בעבודת יד קפדנית שמדמה פני קרקע צחיחה ומבוקעת, ועליו שיבצה נוצות אלומיניום מושחזות וקרות. הפיכת יונת השלום מסמל של תום ורוגע לדימוי מטאלי, חד ומסוכן, לכדה במדויק את תחושת השבר המקומית, שבה האמונה בעתיד שליו נסדקת תחת כובד המציאות.

בין פסולת ליוקרה, בין חייטות למחאה
הקשר שבין ביוגרפיה אישית לחומר מצא ביטוי מרהיב במעיל האוברסייז של שיה שביט, בת ה-21. שביט, שנולדה בגואה שבהודו, פנתה לצבעוניות העזה של מולדתה ותרגמה אותה ליצירת קראפט עכשווית ומעוררת השתאות. המעיל נבנה כולו בעבודת יד משקיות פלסטיק שנאספו מן הרחוב, כשהוא מטשטש במכוון את התהום שבין אשפה לחומר גלם יוקרתי, ומציע מבט רענן ומרחיב לב על קיימות אותנטית. החייטות המשיכה לאתגר את נקודת המבט גם בדגם של עמית ליזר, בן ה-24, שהציג ז'קט מפוסל במבנה גיאומטרי קיצוני. עם קו כתפיים מוגזם, הידוק מותניים דרמטי וטקסטורה גרפית מתעוותת, הפריט פעל כמטאפורה מדויקת לחברה הלכודה תחת סיר לחץ מבעבע, על סף פיצוץ פנימי שאינו ניתן לעצירה. לצדו בלטה טל זוהר עם פרשנות פיסולית וספורטיבית לחליפת טניס, שהציגה משחק נפחים מקורי בין חצאית קפלים קלאסית לז'קט בעל נוכחות ארכיטקטונית מובהקת.

מתוך התופת נולדת ונוס
נקודת השיא המרגשת ביותר של התצוגה חרגה מגבולות האסתטיקה הטהורה, עם הענקת מלגת ההצטיינות לזכרה של מעצבת האופנה הילי סולומון ז"ל, שנרצחה בטבח במסיבת הנובה. המלגה הוענקה לאלמוג זוהרי רוזן, בת ה-25, תושבת קיבוץ אור הנר שבעוטף עזה, שבחרה לעזוב את עולם עיצוב חוויית המשתמש בעקבות המלחמה ולמצוא מחדש את קולה דרך עולם האופנה בשנקר. הדגם שהעלתה זוהרי רוזן אל המסלול, מעיל טרנץ' עוצר נשימה בהשראת האלה ונוס, גילם בתוכו לא רק ארכיטקטורה לבישה וגזרות מופתיות, אלא גם התגלמות חיה של לידה מחדש, עוצמה נשית ותקומה אמיתית מתוך התופת.











מגזין אופנה – Fashion Israel
אי מייל: fashionisrael.nag@gmail.com
אינסטגרם: fashionisrael.mag@
וואטסאפ: 050-7368167
עורך ראשי: אפי אליסי
עורכת אופנה: shaniaqua@
Fashion Israel – הבית של האופנה הישראלית
אופנתי. חברתי. ישראלי.
חדש ב-Fashion Israel: מגזין אופנה דיגטילי – תוכלו לדפדף בהפקות אופנה המקוריות שלנו. לצפיה בגרסת מחשב בלבד!