במה מרכזית לצילומי עיתונות וצילום תיעודי חברתי
מאת צח אוריין-אוראץ'
תערוכת הצילומים הפופולארית "עדות מקומית 2015", המוצגת בימים אלה במוזיאון ארץ-ישראל בתל-אביב ביחד עם התערוכה הבינלאומית "World Press Photo, הפכה מאז החלה בשנת 2003 לבמה מרכזית לצילומי עיתונות וצילום תיעודי חברתי ומידי שנה היא מציעה סיכום צבעוני, אסתטי, מסקרן ומתריס על אירועי השנה החולפת, דרך עדשת הצלמים. יספיק לכם לראות צילום אחד ממאות צילומי העיתונות כדי להסכים לאמרה, שכבר הפכה לקלישאה, כי "תמונה אחת שווה אלף מילים”. למרות זאת מוצמדים אל כל 250 הצילומים של "עדות מקומית" ואל הצילומים הרבים של התערוכה הבינלאומית המוצגת באותו חלל, טקסט הסבר, המתבקש כדי להכניס את הצילום העיתונאי להקשר שלו. את הצילום של מנחם כהנא, שצולמה שלושה ימים לאחר הפיגוע בבית משפחה דוואבשה בכפר דומא ונבחרה פה אחד כתמונת השנה, אי אפשר לפספס, היא מוצגת במרכז מול הכניסה בגודל מטר על מטר וחצי, חושפת כל פרט מאימת האירוע ומשאירה את הצופה ללא מילים. "התערוכה בנויה כשכבות והצילומים במרכז החלל הם הצילומים שנוגעים בנושאים הכי בוערים, סוערים, מדממים וקשים שהיו על סדר היום, אך ככל שמתרחקים מהמרכז מגלים טבע, תרבות, קהילה, ויש שם צילומים יפים, מרחבי לב ומאירי עיניים" מרגיעה אוצרת התערוכה, ורדי כהנא.
תערוכה עדות מקומית מציגה פן נרחב של הקיום האנושי והיא מורכבת משבע קטגוריות שונות – חדשות, טבע וסביבה, דת ואמונה, חברה וקהילה, אורבניזם ותרבות, ספורט והסיפור מצולם, שהיא קטגוריה של נושא פתוח המעודדת לצלמים להכין פרויקט מיוחד לתערוכה מכל תחום שהוא. חלק מהצילומים המוצגים בתערוכה צונזרו מסיבות שונות ולא זכו לחשיפה מלאה באמצעי התקשורת השונים. יוזמת התערוכה, דנה וולפיילר-ללקין, רואה בעדות מקומית משכן קבע לקידום תחום הצילום העיתונאי והתיעודי המקומי לצד היותה במה מרכזית להמחשת החשיבות החברתית של הצילומים והצגת האיכויות התרבותיות שלהם. הקהל רב ומגוון נוהר לתערוכה, מאוהבי צילום ופריקים של חדשות, חיילים בסדרות חינוך, תלמידי תיכון ואנשים שאוהבים לדעת מה קרה בעולם ועד לסקרנים שלא תמיד יודעים איפה למצוא תמונות מסוימות. "אלה צילומים שאנשים מאד אוהבים לראות כי צילום עיתונות הוא המדיום האמנותי הכי תקשורתי, הוא לא מופשט והכי קל להבין אותו" מוסיפה כהנא.
כיאה לעידן הדיגיטלי, בו אנו חשופים מידי יום לכמות אדירה של אינפורמציה, תוכן ודימויים, הוגשו לתחרות השנה כ-7000 צילומים של 300 צלמים, מתוכם ליקטה כהנא, המודעת כי לביטוי החזותי יש מקום מרכזי בגיבוש תפיסת המציאות שלנו, את אותן תמונות מעוררות רגש, המספרות סיפור ייחודי ומספקות הצצה מעניינת אל נשמתם של אחרים. שמידע כה רב מתרוצץ ברשת ועל כל פלטפורמה אפשרית, עדות מקומית מכניסה קצת סדר. "הרצף הכל כך מהיר של ויז'ואל שכולנו חווים ביום יום, גורם לאנשים לרצות לעשות סדר של חשיבות וסדר של איכות ורבים מחפשים את הסרגל הזה של נוחות ויש להם רצון לעשות מעין צ'ק ליסט, מה עבר עלינו השנה" היא מסבירה. בתקופה בה לממשלות וארגונים עושות מאמץ לשלוט באותה תפיסת מציאות, לצילום התיעודי המקצועי יש תפקיד מרכזי מול אותם אינטרסים. "לעדות מקומית נותרה החובה היחידה להציג בפנינו את המראה, תהיה קשה, מדממת מכוערת ככל שתהיה" מוסיפה כהנא, זוכת פרס סוקולוב לצילום.
אחרי שנתיים בעדות מקומית, כהנא מסיימת השנה את הקדנציה של כאוצרת ומיכה קירשנר יחליף אותה בתערוכה הבאה. גם צוות השופטים המקצועי, הבוחר בהליך שיפוט בלתי תלוי את הזוכים בתחרות, יתחלף בשנה הבאה ולכהנא חשוב להדגיש כי "התחרות היא מאד נקייה". (הצוות השנה: צחי בקר סמנכ"ל מוזיאון ארץ-ישראל, דגנית ברסט אמנית ומורה, יון פדר עורך ראשי "ידיעות אינטרנט", אשרף פואח'רי אמן, איש תקשורת ומדיה, אבי קורן צלם קולנוע ומורה, מיכה קירשנר אמן ומורה, מורן שוב, צלמת, אוצרת "עדות מקומית" 2012-13 וחברת המערכת, ודפנה שלום)
.
על הצילום הזוכה של כהנא (AFP) שהצליח לתפוס רגע מואר אחד של שלוש נשים פלסטיניות הניצבות המומות למראה הבית המפויח, נימק חבר השופטים, כי "התמונה מבטאת בדימוי אחד, לא רק את ההלם, הצער והכאב על בני המשפחה שנשרפו למוות, אלא גם את האימה מפני אותם קיצונים שמעשיהם ידרדרו את כולנו אל התהום". סדרת הפנורמות הלירית בשחור-לבן של הצלם העצמאי קובי וולף, על מאבק ההישרדות של רועים פלסטינאים בשטחי האש של צהל במרחבי בקעת הירדן, נבחרה כסדרת השנה ווולף גם זכה במקום השני בקטגורית החדשות על תמונה בודדת של בעלי עסקים ברובע המוסלמי הנועלים את חנויותיהם בעקבות סגר שהוטל על העיר העתיקה. אמיל סלמן (הארץ) זכה במקום הראשון צילום של שוטרים שהשתלטו על ישי שליסל לאחר שדקר ופגע במשתתפים במצעד הגאווה בירושלים.
התערוכה מועשרת בשני קטעי וידאו של דניאל בר און מתוך הפרויקט "ארבע דקות" של התכנית "עובדה" – האחד על נשיא המדינה ורעייתו השני על הפרסומאי ראובן אדלר – והם מוקרנים ומשתלבים נפלא בתוך "השדרה הפוליטית" של התערוכה לצד צילומים מפתיעים של הפוליטיקאים שלנו. גם התערוכה הבינלאומית זוכה השנה למחמאות מקצועיות רבות ולצד כל אלו נערכים במוזיאון אירועים נוספים המציעים מבט בוחן ומעמיק על חומרי התערוכה ועל עולם הצילום התיעודי בארץ ובעולם. הנהלת המוזיאון, שהבינה את הפולאריות של התערוכות, החליטה לפתוח את המוזיאון ברצף מעשר בבוקר כל עד עשר בלילה, כולל בשבת.
התערוכה תוצג עד 16.1.2016 במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב
רח' חיים לבנון 2, רמת אביב.
שעות הפתיחה: ראשון – חמישי, שבת 22:00-10:00 | שישי 14:00-10:00
*צח אוריין-אוראץ', עיתונאי (מעריב), בלש היסטורי וחוקר
שורשי משפחות ("שורשים עם נשמה") ומרצה על גנאלוגיה.
צח אוריין-אוראץ' בפייסבוק מייל: zackoryan@gmail.com
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל