אופנה בהקשר של השואה

בית הכנסת המחודש באבי יאר היווה השראה למערכת הלבוש אותה עיצבה זהר מתוק, סטודנטית לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה. נדמה כי היום, בתוך ההקשר האסוני בו אנו מצויים, צריכה להתאפשר גישה יצירתית לנושאים המייצרים תקווה

מורכב לחשוב על תוכן קשה כמו שואת העם היהודי כמקור ויזואלי ותוכני ליצירה בוודאי כשמדובר בעיצוב אופנה, שזאת אחת מדיסציפלינות העיצוב הקרובות ביותר לגוף האדם, העוסקות בייצור אסתטיקה ויופי. שכן האסוציאציה הראשונה שעולה לראש היא הטלאי הצהוב וכותנת פסים. מערכת הלבוש הגברית בת שלושה פריטים אותה עיצבה המעצבת זהר מתוק בהשראת בניית בית הכנסת המחודשת בבאבי יאר, במסגרת לימודיה כסטודנטית לעיצוב אופנה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה (על שם נרי בלומפילד ומיסדה של ויצו העולמית), מנסה ללמד על תקומתו של העם היהודי.

מתוק מעידה על עצמה כי אינה מתחברת לסגנון האדריכלי הנקי של המאה ה-21, אך ברגע שנחשפה לכתבה על בית הכנסת המחודש, בעיצובו של האדריכל הבינלאומי מנואל הרץ, שנבנה בגיא ההריגה באבי יאר שבאוקראינה, הסתקרנה והחלה בעריכת התחקיר.

לדברי מתוק, הבחירה בבית הכנסת כמקור השראה הינו ״חיבור קוסמי״ והוא נובע מהחיבור היהודי. המעצבת מנהלת אורח חיים מסורתי עם הקשר משפחתי לשואה. כאשר היא נשאלת על החיבור, מציינת זוהר, כי הנאצים הגיעו גם לצפון אפריקה וכבשו את קזבלנקה. סבא שלה היה ילד צעיר מאוד כאשר נכבשה העיר. המשפחה התגוררה בסמוך למפקדת הנאצים והוא הוחבא ע״י בני משפחתו על מנת שלא ייתפס, אחיו הגדולים הוסתרו בעיירות מרוחקות אצל הדודים בכדי שלא ייתפסו וישלחו למחנות עבודה.  

כשהחלה לחקור על ההיסטוריה של המקום, נחשפה מתוק לעובדה, כי בית הכנסת המחודש הוקם באיזור בו נמצא קבר האחים הגדול באירופה. בספטמבר 1941 הובלו כמאה אלף בני אדם מתוכם 33,772 מיהודי קייב, ליער באבי יאר הנמצא בפאתי אוקראינה ונטבחו באכזריות על ידי הנאצים ועוזריהם.

בשנת 2021 נחנך בית הכנסת המחודש באבי יאר שעוצב בהשראת סידור תפילה. כשהוא סגור, נדמה הבניין כמבנה שטוח שנפתח באופן ידני. כשהוא פתוח, נגלה לעיני המתבונן החלל התלת-ממדי של פנים בניין בית הכנסת. הפתיחה היחודית של בית הכנסת היוותה למתוק השראה לעיצוב שלושה פרטי אופנה: מעיל, חולצה ומכנסיים.

מהמבנה החיצוני שאבה מתוק השראה למעיל אותו יצרה מצמר וכותנה עבה, בשילוב בד דמוי עץ. את השראה למכנסיים ולחולצה שיצרה שאבה מהפתיחה של הסידור, ומכאן הבחירה בבד הפליסה שדימה קפלי סידור ומייצג אותנו כעם הספר. כמו כן, ההמשכיות האין סופית שבהעברת התורה מדור לדור מעניקה השראה לגזרות אותן בחרה מתוק. השראות שהגיעו מהעולם היהודי החסידי והן מותאמות להלך הרוח התקופתי של שנת 1941.

העיצוב הפנימי של בית הכנסת כולל חלל פנימי מהווה מעין שחזור של 2 בתי כנסת שנחרבו במאה-17 וה-18. הכיתוב על קירות בית הכנסת בלט מאוד בעיני המעצבת שמספרת כי במהלך המחקר נחשפה לחשיבות שיש באותיות העבריות ומלאכת כתיבת ספרי הקודש, פרט שהפך לחלק מוביל בתהליך העיצוב ולכן בחרה לשלב מילים עבריות בדפוס משי על גבי הבגד.

מתוק מספרת כי לבחירת המילים אותן שילבה בפריטים שעיצבה משמעות גדולה. לדוגמא, מעיל בו המילה ״נזכור״ כתובה ולא המילה ״יזכור״. מתוק: ״יזכור מתייחס גם ל׳קדוש ברוך הוא׳ וגם לעובדה שהמילה ״נזכור״ מתייחסת לעבר. רציתי מאוד להכניס את זה להווה כי אנחנו נזכור ונמשיך לזכור את זה״. הבחירה בכיתוב בצבע זהב אינה מקרית וקשורה לילדותו של הסב. מתוק מספרת כי אחד הסיפורים הבולטים שליוו את ילדותה הינו על זוג פמוטי שבת עשויים זהב, בסגנון מרוקאי כבד, איתם הדליקו משפחתו של הסב נרות שבת בסתר. הסיפור של הפמוטים אומרת המעצבת: ״חיבר אותי למקום היהודי, למסורת המשתמרת באמצעותה אנו מצליחים להמשיך את מה שניסו הנאצים להשמיד.

פריט נוסף אותו יצרה המעצבת יצרה במיוחד לצילומים היא הכיפה. הבחירה, לדברי המעצבת, עוררה דיון מעניין לאור העובדה שמדובר בפריט המזוהה יותר עם המסורת הספרדית. לעומת הספרדים שאצלם הכיפה חשופה, אצל האשכנזים הכיפה הינה תחת השטריימל. מתוק מספרת כי אהבה את הבחירה והקישור בין שני העולמות. היה לה חשוב מאוד לתת את הסטייטמנט האישי שלה.

מתוק מספרת כי ניגשה לפרויקט בכבוד הראוי ובחרדת קודש. היא התרגשה כאשר גם מבוגרים התחברו לפרויקט שיצרה. מערכת הלבוש שעיצבה מתמקדת בהמשכיות, בנצחיות, ובתקווה של העם היהודי. בסיום השיחה מעבירה המעצבת מסר: ״הנצחון המוחלט של העם היהודי על הצורר הנאצי, הוא לבנות בית כנסת במקום הארור ולקיים בו תפילה כהלכתה״.

שני אקוע – כתבת אופנה
אינסטגרם: shaniaqua

Chief editor & art director: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel