לפני שהאורות נדלקים על המסלול, לכל מעצב יש עולם שנבנה הרחק ממנו. בנובמבר הקרוב יפגשו הקהל וארבעה עולמות כאלה בתצוגת Upcoming Designers של שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2026: רביד הקן עם HKN, טל יוסיפוב עם HALT, לילך אליהו עם TABU וענבל חפר. לכל אחד מהם שפה משלו; עכשיו מסקרן לראות מה יקרה כשהיא תפגוש את המסלול.
ההיסטוריה של האופנה אוהבת רגעי פריצה. היא אוהבת פחות לספר על השנים שקדמו להם: על העבודה בסטודיו, על הניסיונות ועל ההחלטה להמשיך לפתח שפה אישית גם כשמעטים עדיין רואים אותה. בנובמבר הקרוב יקבלו ארבעה יוצרים רגע כזה על המסלול של שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2026. רביד הקן עם HKN, טל יוסיפוב עם HALT, לילך אליהו עם TABU וענבל חפר נבחרו לתצוגת Upcoming Designers, שתתקיים השנה בשיתוף ASUS. שבוע האופנה ייערך בין 8 ל־12 בנובמבר
ארבע שפות, במה אחת
לכל אחד מארבעת הנבחרים כבר יש עולם משלו. אצל רביד הקן, מייסד HKN, החוט הוא נקודת המוצא. הסריגה בסטודיו שלו הופכת לבגד פיסולי שנבנה ביד, מתוך תשומת לב למרקם, לצורה ולדרך שבה חומר פוגש גוף. מה יבחר להביא למסלול עדיין לא נחשף, אבל כתב היד שלו ברור: הוא רואה בטקסטיל מרחב ליצירה, ולא רק חומר לייצור בגד.
טל יוסיפוב החלה את HALT עם פרשנות נועזת למעיל הטרנץ׳, בקולקציית בכורה של מעילי ויניל. גם שם המותג נושא עמדה: לעצור לרגע, לנשום, ואז לדרוש מקום. יש בו משהו שמבטא היטב את הדרך שבה יוסיפוב מתייחסת לבגד, כאמצעי לתפוס נוכחות ולהיראות בדיוק כפי שבוחרים.
אצל לילך אליהו, מייסדת TABU, השאלה היא מה אפשר לעשות מחדש עם מה שכבר קיים. המותג עובד עם בדים וחומרים שנשכחו, ומטשטש גבולות מוכרים של מידה, מגדר וסגנון. החיבור בין פריט ישן להקשר חדש מעניק לבגד חיים נוספים, ובאותה תנועה גם מערער על ההרגל של תעשיית האופנה לרדוף תמיד אחר הדבר הבא.
ענבל חפר מביאה למסלול מסלול אישי אחר. בפרויקט הגמר שלה בשנקר, Urban Fields, חזרה לסיפור העלייה של סבה וסבתה ממרוקו וחיברה בין חייטות, בגדי עבודה, מלאכת יד וזיכרון משפחתי. התוצאה לא ביקשה לבחור בין שורשים לעכשוויות; היא נתנה להם להתקיים יחד. הפרויקט הזה אינו בהכרח הקולקציה שתציג בנובמבר, אך הוא מגלה מעצבת שיודעת להפוך סיפור אישי לשפה עיצובית.
הרגע שבו הדלת נפתחת
מאז שנותיו הראשונות של שבוע האופנה, Upcoming Designers מבקש להעניק ליוצרים במה מרכזית לצד השמות המבוססים בתעשייה. בעבר השתתפו בו, בין היתר, הד מיינר, רימה רומנו, שחר אבנט, אהרון גניש ו־Holyland Civilians. השנה, לאחר החיפוש אחר הדור הבא, נבחרו ארבעה יוצרים שאינם דומים זה לזה. דווקא ההבדל ביניהם הוא הדבר המסקרן בתצוגה: לא הצהרה אחת על עתיד האופנה, אלא ארבע אפשרויות לדמיין אותו.
מוטי רייפ, יזם ומפיק שבוע האופנה, מתאר את הבחירה כחלק מאחריותה של התעשייה "לזהות כישרון, להעניק לו במה ולפתוח בפניו את הדלת לעתיד". השותפות עם ASUS מציבה לצד היוצרים חברה מעולם הטכנולוגיה והעיצוב, אך המבחן המעניין ביותר יישאר על המסלול עצמו: מה יקרה כאשר ארבע שפות שנבנו בנפרד, בשקט היחסי של הסטודיו, יפגשו בבת אחת את הקהל.
יש תצוגות שבאים אליהן כדי לראות שם מוכר. ל־Upcoming Designers באים גם בשביל האפשרות לפגוש עבודה שתמשיך להתפתח הרבה אחרי שיכבו האורות.
