מגזין
מגזין הוא המקום שבו Fashion Israel מביט מעבר לבגד. תרבות, מוזיקה, צילום, אנשים וסיפורים נפגשים כאן עם המציאות הישראלית ועם החיים שמתרחשים סביבה.
שלוש שנים אחרי: משפחות הנובה יתכנסו לטקס זיכרון בחניון רעים
שלוש שנים לאחר טבח 7 באוקטובר, המשפחות השכולות ועמותת קהילת שבט הנובה יתכנסו בחניון רעים לטקס זיכרון משותף לזכר הנרצחות והנרצחים, יחד עם השורדים וחברי הקהילה.
סלמון בדבש, רימונים ותפוחים: המנה שתכבוש את שולחן ראש השנה
סלמון חגיגי בזיגוג דבש, חרדל ולימון עם תפוחים צלויים, רימונים ועשבי תיבול. מנה מרכזית מרשימה וקלה להכנה לראש השנה, שמביאה אל שולחן החג צבע, מתיקות ורעננות.
חיפה מצדיעה לעמוס גיתאי
אוניברסיטת חיפה מעניקה לעמוס גיתאי דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד. מסע בין הקולנוע, האדריכלות, הזהות והעיר חיפה חושף מדוע אחד היוצרים הישראלים המוכרים בעולם ממשיך להפוך מקום, זיכרון והיסטוריה לחומר גלם קולנועי
המצפן של אמיר: כשהבגדים ממשיכים את הסיפור של רס"ל אמיר פישר ז"ל
סיפורו של רס"ל אמיר פישר ז"ל, לוחם דובדבן שנפל בכפר עזה ב־7 באוקטובר, ממשיך דרך האופנה והקעקועים שאהב. משפחתו ו־TERMINAL X הופכות את המצפן והפאזל המשפחתי שנשא על גופו לפריטי זיכרון.
גאורגיה בלי כרטיס טיסה
חצ'פורי חם, חינקלי, יינות גאורגיים, מוזיקה ושולחן שלא ממהר להתרוקן. רשת "DEDA" מביאה לארבעה סניפים בישראל טעימה מהתרבות הגאורגית, עם סיפור משפחתי שהתחיל במטבח קטן בקווקז והפך למסעדות שמנסות לשמר את רוח האירוח המקורית.
הקיץ נמס בסטייל: מגנום פאשן בר חוזר לישראל
אחרי חמש שנות היעדרות, מגנום פאשן בר חוזר לישראל ונוחת בביג פאשן גלילות עם אבני חן משוקולד, מסלול אופנה אינטראקטיבי וקולקציית קפסולה של שגרירי המותג. ביקרנו במתחם שמחבר בין טעם, תכשיטים, אופנה וחוויית קיץ מצולמת במיוחד, שאסור לפספס בקיץ הזה
שכבות של אשליה
מחזהו הקלאסי של פייר קורניי מקבל חיים חדשים ב״האשליה״ של הקאמרי. קרן חובב ומעין אבן בונים קומדיה חכמה, מצחיקה ורבת שכבות, קבוצת הצעירים מביאה אנרגיה רעננה, ונאיה בינשטוק מציגה כישרון בימתי יוצא דופן שגונב את ההצגה כולה, מתחילתה ועד סופה.
הגוף אינו ניטרלי. אסף עיני זוכה בפרס פרסר 2026
אסף עיני זכה בפרס לורן ומיטשל פרסר לצילום ישראלי צעיר לשנת 2026. הצלם, שהחל את דרכו באופנה, בנה שפה המחברת תיעוד, בימוי ואינטימיות, ובוחנת דרך הגוף שאלות של זהות, מיניות, כוח ושייכות בחברה הישראלית העכשווית על כל סדקיה החברתיים והפוליטיים.
"לנקות את הראש", מטאפורה של מדינה
"לנקות את הראש" בתיאטרון הקאמרי היא קומדיה פוליטית מאת אילן חצור, בבימוי מור פרנק. רגע לפני הבחירות המקומיות, ראש עיר ותיק וכוחני מגלה שאף אחד לא מעז להתמודד מולו. מכאן נולדת סאטירה חדה על כוח, שחיתות, תדמית ודמוקרטיה מקומית.
אופנה, זהות וחופש אישי בלב דיזנגוף סנטר
תערוכת "גאווה גברית" בדיזנגוף סנטר מחברת בין אופנה, צילום וסיפורים אישיים כדי להרחיב את גבולות הגבריות הישראלית. דרך חולצות שעיצבו מעצבים מובילים ודמויות מוכרות מהתרבות המקומית, היא מציעה מבט רגיש, חופשי ומכיל יותר על זהות גברית
מאור אשכנזי מבקש שנראה את מי שעומד מולנו
מאור אשכנזי חוזר עם "רוצה להיות חבר שלי?", סינגל חדש וחשוף שנולד ממפגש אקראי בסופר והציף טראומת ילדות, אלימות במשפחה ופחדים ישנים. מתוך שאלה אחת פשוטה, הוא יוצר שיר על חמלה, בדידות והצורך להיראות באמת
"לא הייתם צריכים", אבל טוב שבאתם
"לא הייתם צריכים", המחזה של טל מילר בתיאטרון הקאמרי, מבוסס על סיפורו המשפחתי ומביא לבמה סיפור זוגי ומשפחתי טעון, מצחיק ונוגע. סנדרה שדה ורמי ברוך מגלמים זוג נשוי, שבחתונת הכסף שלו מודיע הבעל כי החליט לעזוב את אשתו לטובת אהובת נעוריו. לצד רגעי משבר, זיכרון והומור, ההצגה בוחנת מחדש את משמעות הבית, המשפחה והאהבה.
שאגת הלהט״ב 2026
אחרי שנה שבה המצעד בוטל בעקבות מבצע "עם כלביא", יותר מ-100 אלף איש חזרו לרחובות תל אביב. ירדן אשל, צלמת מוכשרת ומוערכת, תיעדה את מצעד הגאווה מקרוב, בצבע, בתנועה ובעין צעירה מתוך הקהילה
תחקיר טוב לא תמיד מספיק לבמה
"מלאכים בלבן" מגיעה עם חומר נפץ: בית חולים, יחידת IVF, רופאים, כסף, מוות, פחד וסודות. כשהחלוק הלבן מפסיק להרגיע, ההצגה שואלת כמה מפחיד להיות מטופל בישראל, כמה מפחיד להיות רופא בישראל, ומה קורה כשבין שניהם עומדת מערכת שכבר מזמן צריכה טיפול נמרץ
אהבה שהפכה למבחן קבלה
תמרי ויזל כתבה את “נשקי אותי”, מחזה קצר ועדין על אישה טרנסית וגבר סטרייט, על אהבה שנבהלת מעצמה, שתיקה שמספרת הכול, והזכות הפשוטה להיות אדם שלם בלי להפוך לוויכוח, סמל או הסבר.
סשה דיאצ׳נקו: "אני מצלם מתוך פחד שרגעים ייעלמו"
מנתניה ללונדון, מהג׳ודו התחרותי אל צילום אופנה אישי ומלא רגש. סשה דיאצ׳נקו מספר על המשבר ששינה את חייו, על געגוע, משפחה, ים ונוסטלגיה, ועל הפחד שממנו נולדת היצירה