כרמל אילן

הגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה: "כי מה יודעת האות"

אוצר: פרופ' מיכה קירשנר
פתיחה: חמישי 12.11.15

פרופ' מיכה קירשנר: "כרמל אילן "משחיתה" אנציקלופדיות קאנוניות, ספרים, וכתבי עת, וגוזרת דפי טקסט לרצועות, אותן היא מקפלת ואינה מותירה מרחב לפענוח מקורם. במהלך שיש בו מהברוטליות, נגנזים בסיסי מידע קנוניים. מעט האותיות המבצבצות, נושאות תכונות של אבן הרוזטה – אניגמה של מידע גנוז וצפון.

הנייר, שהיה יער גשם, שהיה לדף שהיה למרכבה עליה מונחים טקסטים, עובר בתהליך מטאמורפוזי ודקונסטרוקציה, לדימוי סוגסטיבי\אלטרנטיבי הנע על הציר שבין רימוז מיני, פגיעות קוצנית, או הצעה לתרגום גותי של חלומות אפלים.  אותיות של עופרת מומרים לאסתטיקה מתעתעת וחתרנית.

כרמל מייצרת אות מוצפנת, המסרבת לשתף בסוד ורז, ומייצרת, בעל כורחה, חרדה\אובדן\אסתטיקה\דיבור על עתיד שלא היה פעם (אוקסימורון?). והרי לנו ידע גנוז המייצר מוליכות אלטרנטיבית. מכאן נובע: גם "גניזה" היא שפה. כל שנותר הם גוונים וצבע אות. בדרך קסומה, מותירה אותם כרמל, כאופציה אלטרנטיבית, ומבט סובייקטיבי מרתק על עולם חמקמק. לא טוב. לא רע. ורשות התרגום נתונה.

עבודותיה של כרמל נוצרו, בתחילה, כאלמנט פיסולי. העתקת חלק מהעבודות לפורמט\מתווך צילומי, אמורה, להבנתי, לעורר שאלה באשר לכוחה ומשמעותה של ההמרה. ייתכן שהשפה הצילומית מאפשרת דיבור מהזן של "צולם ולכן התרחש ולכן אמת אני דוברת"? ייתכן. האם המרה זו מייצרת רישיון למבט אחר באשר למהות המסמן והמסומן? יתכן גם כן".

אז על מה מלינה כרמל אילן? על האנציקלופדיה העברית שנס ליחה? על שטחיות עידן? על הקלות הבלתי נתפסת של המבט החפוז והלקטני? על רלוונטיות הקריאה המתמשכת המתכנסת לכדי מידע וידע עמוק תובנה וריגוש הנובעים מפענוח רעיון? ואולי על חשיבותה של המילה בעידן פוסטמודרני? ומה כוחה של מילה משובשת כתחליף לנעדר? או אולי נשימת רווחה של יער הגשם? שישתמר. או לא. לך תדע.

ובגרון ניחר נזעק: תחי ויקיפדיה! תחי! תחי! תחי! או לא".

כרמל אילן ילידת ירושלים, בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, תואר שני בבית הספר לאמנות פרסונס בניו יורק ובית ספר בסיס לפיסול. הציגה בתערוכות רבות בארץ ובעולם.

נעילה:  ראשון  13.12.15  
הגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה
רח' הגנים 21,  המושבה הגרמנית, חיפה   טל. 04/8562554
א' – ה' 10:00 – 18:00,  ו' 10:00 – 13:00 , שבת – סגור