מגש הכסף

מדוע הצליחה הסדרה מגש הכסף? האם הישראלים מתעניינים במחאת הגז? והאם איבדנו אמון בנבחרי הציבור שלנו?

ליאת רון, אלדד יניב, קלמן ליבסקינד, תומר אביטל, ופרופ' רפי מן מדברים על הקשר בין הון, שלטון ותקשורת, ומנסים לפצח את סוד ההצלחה של התוכנית "מגש הכסף"

"מתנגדי מתווה הגז הפכו לכת, שחבריה אינם מוכנים לקבל שום דעה אחרת", כך אומרת ליאת רון, פרשנית גלובס ו"לילה כלכלי" בערוץ 10. "אני מתנגדת להליכה אחרי העדר. נהיה מאוד מקובל שכל מי שבעד מתווה הגז והטייקונים מתויג מיד כרע. הכי חשוב שנהיה ביקורתיים, לא הכל הוא שחור ולבן."

רון השתתפה אמש בתוכנית "מפגשים עם התעשיה" בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל שעסקה ביחסי הון-שלטון-תקשורת. במפגש השתתפו גם קלמן ליבסקינד כתב מעריב ושדרן גלי ישראל, אלדד יניב ראש המכון לאחריות חברתית במרכז האקדמי פרס ותומר אביטל עיתונאי ויוזם פרויקט "מאה ימים של שקיפות".

בתשובת לשאלת המנחה, פרופ' רפי מן, כיצד ניתן להסביר את ההתעניינות העצומה בסדרה "מגש הכסף" בערוץ 8, אמר אלדד יניב: "מאז 2011 לציבור הישראלי צמחה תודעה. כלי התקשורת הממוסדים לא מדברים על מה שמעניין את הציבור ולכן פונים למי שכן מייצר תוכן. היום זה לא שנות ה-90' ויש אלטרנטיבה לעורכי "מבט". "מגש הכסף" הביא לצופה הישראלי תוכן מסעיר ולכן זה נהפך לאירוע רשת שאחד מכל שמונה ישראלים צפה בו".

לדברי תומר אביטל "מגש הכסף" חשף בפני הציבור את היחסים החבויים בין הון ושלטון. "חשוב שכולנו נהיה מודעים לכך ונכיר את הקשרים הללו ושהם קיימים", מסביר אביטל. "בעיני הדבר היחיד שיכול להילחם בשחיתות זה שקיפות. לכן ייסדתי את 'מאה ימים של שקיפות' שמטרתו להילחם בשחיתות על ידי חשיפה של אינטרסים של חברי הכנסת. רוב הדברים הם לא רעים, אך אלו עובדות שיש בהם עניין לציבור ואני חושף אותם."

במהלך הדיון עלתה השאלה כיצד יכול הציבור לדעת למי להאמין, הרי לכולם יש אינטרסים חבויים. קלמן ליבסקינד אמר: "חייבים לדעת לקרוא קריאה ביקורתית ולא לקבל כל דבר כעובדה מוגמרת. הפתרון לכך הוא לקרוא כמה שיותר כלי תקשורת ולא רק אחד. כל אחד בעל אינטרסים אחרים ומסקר באופן שונה. על ידי זה הציבור יכול להיחשף לשלל הדעות ולקבוע מביניהם. אני חש פעמים רבות שסיקור לוקה בחסר כי מתוך הרצון להילחם בשחיתות מנסים לצבוע את כל התנהגות הח"כים כ"סחטנות". לפעמים מדובר על לחימה לגיטימית של אינטרסים שלשמם הם נבחרי ציבור וזאת עבודתם."

לדברי אביטל: "לכל מו"ל ועורך ראשי יש חברים. גם בימי כעיתונאי נתקלתי במקרים שהרגו לי סיפורים בגלל אינטרסים. לכן הקמתי באתר שלי דף של 'בית קברות לסיפורים' בו אני מפרסם את כל הכתבות שנדחו על ידי כלי התקשורת הממוסדים."

בתשובה לשאלה האם לציבור באמת יש ידע והאם זה בא לידי ביטוי בקלפי ענה יניב: "בפירוש אין היום 'שטיפת מוח'. אם לוקחים כדוגמא את הבחירות האחרונות, לא משנה עד כמה כלי התקשורת סיקרו במטרה ברורה לפגוע בבנימין נתניהו, הציבור בסוף ידע לבקר את הדברים ולהצביע למה שהוא בוחר".

את היחס הביקורתי של חלק ניכר מהציבור לתקשורת הסביר  ליבסקינד בכך שיש בתקשורת "ניסיון לייצר תחושה שרע פה מאוד. צריך לרדת מהארץ בגלל מתווה הגז, מחירי המילקי וכו'. אבל בסקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה פורסם כי 85% מהציבור הישראלי חושבים שטוב פה, או טוב מאוד, ו4.5% מהציבור הישראלי חושבים שרע פה או רע מאוד. התפר בין שתי הקצוות האלה, זה כל הסיפור".

התוכנית "מפגשים עם התעשייה", המתקיימת זו השנה השנייה בבי"ס לתקשורת באריאל, מארחת אנשי תקשורת בולטים באולפן הטלוויזיה של בית הספר. בין היתר התארחו עד עתה בתוכנית ירון לונדון, נחום ברנע, גדעון לוי, נחום ברנע, ארז טל, מולי שגב, נוי אלוש, דידי הררי ואנשי תקשורת נוספים.