אוויטה

אוויטה: אחרי ריקי גל ומדונה הגיע זמנה של שירי מימון להכנס לנעלי אווה פרון

בתיאטרון הבימה לא התאיישו וחיכו לדיווה עד שתפנה מעיסוקיה. שחקני החיזוק הם הכוכבים אקי אבני ורן דנקר

מאת: צח אוריין-אוראץ'

כשבתיאטרון "הבימה" התקבלה ההחלטה להעלות את המחזמר "אוויטה" בהפקת ענק ובגרסת אופרת-רוק מודרנית, דבר אחד היה מוסכם וברור לכולם, כי שירי מימון תכנס לנעליים המאתגרות של ריקי גל ומדונה ותגלם את דמותה המרתקת והשנויה במחלוקת של אווה פרון, אשת נשיא ארגנטינה. כל כך הם חשקו במימון, שהם אף התגמשו, שינו את לוז זמנים המתוכנן להעלאת המחזמר והמתינו בסבלנות עד שמימון תתפנה מ"אקס פקטור" ושאר עיסוקי הבמה שלה. "חשבתי שיוותרו עלי ואפילו אמרתי להם, אל תחכו לי, אבל אני מאד שמחה שבסופו של דבר הם לא וויתרו עלי" מוסיפה מימון הנרגשת בחיוך.

בימים אלו היא מתחילה לככב בשלאגר שאולי ישבור את השיאים של "גברתי הנאווה", הרץ בהבימה במקביל, ואולי אף יהפוך את האתגר שמציבה לה דמותה הגדולה מהחיים של פרון לתפקיד חייה של מימון. "אוויטה מזכירה לי את עצמי, כשרציתי לשיר, רציתי הכרה ורציתי קהל" היא משחזרת.

אוויטה התחיל בשנת 1976 כאלבום אופרת רוק עם הלהיט "אל נא תבכי ארגנטינה" ושנתיים אחר כך אומצה ההצלחה כהפקה מחזמר בווסט אנד של לונדון. בשנת 1979 נחתה אוויטה גם בברודווי של ניו יורק, קטפה את פרס אוליבייה ושלל פרסי טוני ומהר מאד החלו לעלות הפקות מקומיות ברחבי העולם כולל אחת בישראל עם ריקי גל, ששי קשת ואלי גורנשטיין. בשנת 1996 הופק סרט הקולנוע אוויטה, על סיפור חייה, הצלחתה ומותה של אווה פרון בגיל 32, על פי תסריט של אוליבר סטון ואלן פארקר, שגם ביים את הסרט בכיכובם של מדונה, אנטוניו בנדרס וג'ונתן פרייס. הסרט הביא לחשיפה נוספת לביוגרפיה של אווה פרון ולהפקות רבות נוספות, ועכשיו בתיאטרון הלאומי. "מאז שחזרנו לבניין הבימה אנחנו מעלים מחזות זמר גדולים עם מסר ואמירה ו'אוויטה' הוא לא רק מיוזיקל נפלא אלה זה גם סיפור עשיר ומעניין, שרלוונטי גם לתקופתנו" מנמקת מנכ"לית הבימה, אודליה פרידמן, שגם מסמנת את היעד הבא שלהם: עלובי החיים.

בגרסה החדשה שתרגם דניאל אפרת אין כלל אחיזה טקסטואלית והכל מוזיקה בלייב, כמעט כמו אופרה, עם כתוביות בעברית להבנה קלה יותר של הטקסט המושר ובהשתתפות 35 שחקנים, רקדנים ונגנים בניהול מוזיקלי של יוסי בן-נון, כולל ליהוק של ה"כוכבים" אקי אבני, המגלם את קולונל פרון, ורן דנקר כמספר הציני והביקורתי של המחזה, צ'ה, עם רמיזה לדמותו של המהפכן הארגנטינאי, צ'ה גווארה, שלא היה בגרסה המקורית שחיברו טים רייס ומוזיקה של אנדרו לויד ובר.

מימון לוקחת את התפקיד החדש ברצינות הראויה וצללה עמוק לסיפור חייה של פרון, שהחל בשכונת דלה בה נולדה, ידעה לנצל את מה שהטבע העניק לה ועד שהיתה לרעיית נשיא ארגנטינה והפכה לדמות שנויה במחלוקת בארצה, אהודה מאד על ידי הפרולטריון ופשוטי העם ומוקצית בבוז על ידי האליטה המשכילה. "זה תפקיד מאד מורכב וזה דרש ממני להבין אותה, ראיתי הרבה נאומים של אוויטה, חקרתי את המוות שלה ובדקתי איפה אני מתחברת אליה. שאבתי ממנה השארה רבה ואי אפשר שלא להעריץ אותה, היא הייתה גדולה מהחיים ואני בטוחה שלולא המוות שלה היא הייתה הופכת להיות הנשיאה של ארגנטינה" מוסיפה מימון, שמופיעה כמעט לאורך כל המחזמר, והכל בשירה, תוך כדי החלפה של 16 שמלות שונות.

העובדה כי כל המחזמר בהפקה החדשה מושר ואין בו כלל טקסט היא מאד מרתקת ומאתגרת ובין החזרות האינטנסיביות הם גם קבלו הרצאה מהיסטוריון, המומחה לתקופת או הפרון בהיסטוריה של ארגנטינה. "מדובר בהפקה מאד רצינית, מעניינת ויסודית ואנחנו עבדנו עליה מאד קשה" מוסיף אחד מחברי הלהקה, ישראל ארנסט שחוזר להבימה אחרי עשור. משה קפטן, במאי הבית של התיאטרון הלאומי, המתמחה במחזות זמר ומביים גם את אוויטה, משוכנע, כי למרות שמדובר בסיפור מרוחק משנות החמישים, המחזמר אוויטה חשוב ורלוונטי גם למציאות של ישראל 2015, גם הקושי לגמור את החודש, הדמיון בפערים חברתיים, קשרי הון וגם השפעת נשים על התנהלות המדינה וסממני שלטון אחרים. "המציאות שהייתה בארגנטינה, שמתוכה קמה לה אגדה כל כך גדולה כמו אווה פרון, בהחלט אפשר לראות אותה מתרחשת גם בישראל באופן כזה או אחר" מוסיף קפטן בחיוך.

*צח אוריין-אוראץ', עיתונאי (מעריב), בלש היסטורי וחוקר
שורשי משפחות ("שורשים עם נשמה") ומרצה על גנאלוגיה.
צח אוריין-אוראץ' בפייסבוק מייל: zackoryan@gmail.com‏