אופנה ומלחמה

אופנה ומלחמה – כחול לבן: המושכים בחוטים, צבע הקולבים, טרנד בשר ודם. וגם: פרגון חד צדדי

אופנה ומלחמה

 

דיעה – אפי אליסי

 

 

הצבא נכנס. פעולה קרקעית / מוגבלת / רחבה / שטחית / עמוקה. ענייין סמנטי. המינוח, זניח. הדרג הצבאי יבצע את שיקבע הדרג המדיני. בקבינט המדיני-בטחוני יושבים בכירי הנבחרים, חלקם בעלי רקע בטחוני, ואחרים, מצאו עצמם במילייה הנחשק מתוקף הסכמים קואליציונים ובריונות פוליטית. שם, במטבחון, יקבעו יחידי הסגולה, אותם מנוסים וחובבנים, את גורל העמים.

 

יש לו גדול

עולם האופנה הישראלי נשלט על ידי מעצבי דעת קהל / ברנז'ות / קליקות / כסף. סמנטיקה. מי שיש לו יותר גדול, ישלם ויצליח. הקטנים ישתמשו בתכסיסי מלחמה כדי לשרוד. סימני קריצות העין שנלמדו בבית הספר לחיי התעשייה, גם הם יחרצו גורלות. מעצבים, דוגמנים, דוגמניות, סוכנויות. מילה של יחצן או יחצנית בכירים, ישנו תוכניות אסטרטגיות, עליהם עמלו לשווא, פועלי הבד השקופים.

 

טרנד בשרי

"שולט כאן בון טון. טוען צלם בכיר בתעשיה שביקש להשאר בעילום שם, הבון טון נקבע על ידי צמרת מצומצמת ומקושרת של סוגת צלמי האופנה בישראל. ידם האחת אוחזת בסטייליסט/ית בכיר, האחרת בזו של יחצנ/ית בכירים. הידיים האוחזות, בוחשות בקערת עוגת האופנה הישראלית. הגאונים שבהם, נולדו עם ידיים נוספות, האחת אוחזת במעצב הבכיר ויד נסתרת, 'טרנד בשר ודם', מעלעלת במגזין סמוי, ממנו מקבלים 'השראות'. הנה לכם שליטה בשוק".

 

שחורה אני ונאווה

"היו כאן ימים שחורים. כולם נהו אחר צילומי שחור/לבן, משתף אותי מעצב אמנותי, טרנד שנלקח מבירות עולם האופנה, ואומץ על ידי צלם חם וטרנדי. העדר, שלא אוהב להשאר מאחור אמר: 'הן אדוני המלך', ותקופה ארוכה שלט בצילומים השחור/לבן, עד שנגמר לכולם הדיו במחסנית".

 

מתים פה על המראה האשכנזי

 

חוט דנטלי

קשה לי להזכר בשיניים שמחות. אמנם תקופת "היי אני דוגמנית דכאונית, רגע לפני נפילה לקבר", תודה לבורא אופנה, כמעט נקברה, ועדיין קשה למצוא אושר, תשוקה והנאה בצילומי הפקות האופנה. השמחה נשארת בחדרי העריכה, את הסבל תוכלו למצוא בימים אלה בשיא אונם בצילומי הזוועה בבית האחר הגדול, שם מחלל מנחם בן את זכר ביתו ז"ל, מטעמים של תאוות פרסום, צילומי התקריב והמלל היוצא מפי הרודן, מעוררים בי תחושת כבס.

האיש למד את רזי השיטה מצלמים שאבד עליהם הקלח, ומשתמשים בבעיות חברתיות כ'אנרוקסיה' כדי להשאר בתודעה. הצילום, הוא אמירה חברתית. תמונה אחת שתחרט בזכרון תסתום את ברברת המלחמה האינסופית של פרשנים תאבי דם. כוחו של צילום. השמחה? תשתדלו להכין "מאחורי הקלעים". הוכחה שהיתה שם.

צבעי גוף

משיחות רבות שערכתי עם מפרסמים, מעצבים ואנשי תעשיה, דפדוף אינסופי במגזיני אופנה, שיטוט במרחב הטלוויזיוני והאינטרנטי, בהייה בקמפיינים בפרינט והדיגיטל, אני מוצא צבע אחד, ברור ומאופר, המשמש כפרזנטור של תעשית האופנה הישראלית  – מזרח אירופיאיות. כאן לא אכבס מילים ולא אזדקק למלבין. התעשייה עושה זאת בעצמה.

הדוגמנית ממוצא תימני והמרוקאי הנערץ, יפי התואר, בעלי הגוון המזרחי/שחום, אין להם ביקוש. אני לא מחדש הרבה, אני יודע. זה לא סוד. זה ידוע. בישראל, הצבע הים תיכוני אינו מקובל ב'קבינט האופנתי קליקאי'. המפרסמים, הצלמים, המעצבים, היחצנים והסטייליסטים (שמעמדם הופך לעיתים חשוב מאלה של צלמי האופנה הבכירים), יקבעו גורלות של עמים שלמים. הדוגמנית הלולבית במראה המזרח אירופאי תמיד תהיה מבוקשת לצילומים ולתצוגות, לעומתה השחרחורת התמירה תקבל הרבה 'לא' באדישנים. מצבם של הבנים, מכוח חוקי הטבע, קשה בהרבה.

נסכם אותו במשפט שנידב לי השבוע, דוגמן בכיר, בעל מראה מזרחי: "מתים פה על המראה האשכנזי".

 

 

נ.ב

נימה אישית

האתר שהקמתי לפני שלושה חודשים, עשה לו כנפיים בארץ ובעולם. השבוע אף כיכב באתר-fashiotv שפירסמו את הפקת הקיץ שלנו. עוד שמחתי לגלות השבוע אתרים זיניחים, שלקחו מ-EFIFO MAGAZINE. (רעיונות טכנולגיים. סליידר שמריץ תמונת נושא. לא שהמצאנו את זה. תכנים זהים. אותם אימצו אותם בעקבותנו. המגזין. אותו הוסיפו לאחרונה בצמוד שם הבלוג. אנשים בתעשיה הפנו אותי לכך).  כמי שחרט על דיגלו : "פרגון". אני אמשיך לפרגן להם באהבה. והרעש? אתם שומעים? גם אני לא.  אה, כן, רקטות. נו טוב…

 

 

אופנה ומלחמה