דביר גיחז. צלם

דביר גיחז, 25, ישיק תערוכת צילום ראשונה במרכז הגאה בתל אביב

״אף פעם לא הייתי הילד המקובל בכיתה, ההיפך. בילדותי הייתי תמיד ה׳שונה׳ ו׳החריג׳. המוחרם״

 

 

״תמיד הייתי ילד שאוהב להתחפש בכל ימות השנה ועשיתי הופעות למשפחה. לא סתם התמכרתי. עד היום אני הולך לפסטיגל. כל שנה. השואו הגדול, התלבושות, התאורה. זה מה שעושה את זה לכל כך וואו וממכר״.

 

 

״יצאתי מהארון לקראת סוף י"ב. לאט לאט סיפרתי לאנשים קרובים ולחברים. להורים סיפרתי כשהייתי כבר בצבא. בעבר נהגתי ללכת, עם הוריי, בישוב שם גדלתי, בראש מורכן בדאגה שמה אחרים יצחקו וילעגו לי. מאז הרבה השתנה. כשאני בא לבקר, אני מגיע בראש מורם. מביט על כל מה שקורה ועל כל אותם ילדים שצחקו עליי וגאה בעצמי״.

 

 

״האהבה שלי לצילום התחילה בבית הספר היסודי, כאשר הייתי מביא איתי לטיולים מצלמת פילם לצלם, לתעד ולפתח לתמונות. בכיתה ז' קיבלתי את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי כמתנה לכבוד הבר מצווה. בתיכון הייתי במגמת תקשורת, צילמתי וערכתי תרגילים. בעיקר צילמתי את הטיולים השנתיים בוידאו. את המצלמה המקצועית הראשונה שלי קיבלתי בסוף יב׳. התחלתי לאט לאט ללמוד ולגדול יחד עם זה״.

 

 

״תמיד בערה בי התשוקה לצלם ולתעד רגעים כדי שייזכרו אותם. בדרך שלי. התחלתי ללכת להופעות חיות יחד עם המצלמה. עם השנים התפתחתי בזה, וצברתי ניסיון. זאת אחת הנישות שאני הכי אוהב לעסוק בהן בתחומי הצילום. אחרי המעבר שלי להרצליה מהצפון, רכשתי ציוד מתקדם. ניסיתי דברים חדשים וצילמתי בבית״.

 

 

״ על ׳סטודיו גברא׳ שמעתי לפני כ-שנה וחצי. התקשרתי לברר על קורס הסטודיו המקצועי. ביקשו ממני להכין 30 פריימים שצילמתי לפגישה עם רותי, מנהלת הסטודיו. נברתי בכל אלפי התיקיות שלי ובחרתי. הגעתי לפגישה כשהלב דופק ומתרגש. הצגתי את הפריימים לרותי ששאלה אותי מספר שאלות טכניות שלא ידעתי לענות עליהן. סיכמנו שאקח ארבעה שיעורים פרטיים להכרת החומר הבסיסי ולאחר מכן אתחיל את הקורס. כך היה״.

 

 

״במהלך הקורס הכרתי צלמים נוספים ומוכשרים שהפכו לחברים טובים שלי. התנסינו בצילום טכני, פורטרטים בסטודיו ובאור טבעי, אופנה, תדמית ופירסום. הקורס הזה נתן לי המון כלים אישיים ומקצועיים. כמו למשל כיצד להביט אל האור של האוביקט המצולם. התאמות והשימושים בציוד הטכני, כיצד מנהלים יום צילום ואיך אני כמנצח על התזמורת של יום צילום צריך לשים לב לכל הפרטים הקטנים בתמונה. כמו גם, כיצד ליצור תחושת נוחות בין הצלם למצולם. מאז אני כל הזמן גדל, צומח, מתנסה ולומד מניסיון וטעייה בסטודיו הקטן שהרכבתי לי בדירת החדר וחצי שלי. לאט לאט אני משתדרג בציוד, מנסה אותו, ולמד איזו תאורה תחמיא למצולמים ועוד״.

 

 

״ישנם מספר צלמים שאני מאוד אוהב את העבודות שלהם, אני למד מהעבודות שלהם את הדרך בה הם נותנים חופש לאמנות שלהם. את חלקם הכרתי במהלך הקורס: רונן ארקמן, אלי חדידה, ניר סלקמן, מקס מורון ועוד״.

 

 

״את ההכרות שלי עם ׳אפיפו׳ התחלתי כאשר צילמתי למגזין את הזמר והיוצר נעם פנחסוב. מאז צילמתי ל-efifo עוד מספר כתבות של אמנים ויוצרים מוכשרים״.

 

 

״ב-6.11.16, תיפתח לקהל הרחב התערוכה הראשונה שלי: ׳Pure׳. סדרת תמונות שצולמה בציוד הכי בסיסי, עם פלאש על מצלמה וללא עריכה כלל. טוב נו, רק שחור לבן. הכי טהור והכי נקי. מכאן גם השם. קיבלתי תגובות טובות ומחממות את הלב בעקבות מספר תמונות שהעליתי לדף הפייסבוק שלי. והיו שאמרו לי ׳אתה חייב להוציא את זה מעבר לרשת החברתית׳. משמע, לארגן את תערוכת חיי. הלב מתפוצץ מלחץ טוב והתרגשות אדירה. בוא להתרגש יחד איתי״.

 

דביר גיחז, 6-8/11 במרכז הגאה בתל אביב.

 

 

 

 

 

 

 

EFIFO e-mail: efifo@efifo.co.il