עבודותיו פורצות הדרך של צלם האופנה שי קדם משלבות עולמות שונים – את עולם הצילום עם עולם הטכנולוגיה, את העולם הוירטואלי עם העולם המציאותי, את עולם הרוח עם עולם החומר… הוא פורץ ומותח את הגבולות האומנותיים ויוצר אומנות שצועדת יד ביד עם החידושים הטכנולוגיים בעולם. בנוסף לפרויקטים הרבים בארץ ובחו"ל עוסק קדם בין השאר גם בהוראת הצילום לסטודנטים, בניהול קראטיבי של חברת תכשיטים ובהקמת מותג אופנה. בכל העיסוקים הללו הוא מביא לידי ביטוי את השילוב שבין העולמות השונים, שכל כך מאפיין אותו.
צלם, מעצב, גרפיקאי, מרצה…. האמת, שמרוב שלל העיסוקים וההתמחויות שלך אני לא יודעת ממה להתחיל. בכל זאת אתחיל בשאלה המתבקשת. איך אתה מגדיר את עצמך? האם יהיה נכון להגיד שאתה עוסק ב"אומנות רב תחומית"?
"אני עוסק באמנות ויזואלית רב – תחומית, אני צלם אופנה ופרסום, יועץ לחברות בתחומי הדיגיטל, מוביל מערכות בסושיאל, מלמד באקדמיה ובמכללות שונות, ולאחרונה גם מנהל מותג יוקרה איטלקי שהגיע לישראל, היומן העמוס שלי יעיד שאין דקה פנויה, והכל מתחבר לאמנות רב תחומית. ככלל אמנות מודרנית מורכבת מתחומים רבים, אצלי – הצד החזק הנוסף מלבד הבנה מעמיקה ביצירה ויזואלית הוא הצד הטכנולוגי. בהשכלה הפורמאלית שלי אני טכנולוג, כך שקל לי לאמץ, לבחון ולבדוק טכנולוגיות חדשות הקשורות לעולמות האופנה והצילום טרם הכניסה לשוק. הובלתי פרויקטים בפרופיל מאוד גבוה בעולמות האופנה הווירטואלית עם חברות כמו ׳זיקית׳ – סטארטאפ מדהים בו עשינו פרויקטים של הלבשה וירטואלית לענקי אופנה כמו אסוס, HM ,levis, hilfiger Tommy ,gant. בעתיד הקרוב מאוד אני מאמין שטכנולוגיה תהיה בלתי נפרדת מעולמות התוכן שלנו, הן כיוצרי תוכן והן כצרכנים. כרגע הטכנולוגיה ׳מסייעת׳ לצרכן לרכוש, אבל בעתיד היא תהיה חלק עיקרי בשיקולי הרכישה שלו. למשל : מסכי מגע בכניסה לחנויות ענק כמו hm – המסך יסרוק אותך ומיד תוכלי ׳ללבוש׳ קולקציות שלמות מבלי למדוד אותן, לאחר מכן תוכלי להעביר הכל לקופה, ויחכה לך שם סל עם הרכישה. זו דוגמא אחת…ישנם יישומים רבים ומגוונים שאני מכיר ומפתח. כישראלי הקושי הוא כפול, התעשיה פה מאוד ׳אולד סקול׳ ועובדת בשיטות מאוד מאוד מיושנות, ומצד שני התעשיה הישראלית היא כל כך קטנה שעד שהיא תאמץ יכולות חדשות בעולם כבר יעברו לדבר הבא."
איפה הרב תחומיות הזו באה לידי ביטוי?
"לאחרונה מוניתי למנהל המותג ולמנהל הקריאטיבי של חברת התכשיטים הבינ״ל DODO. זו חברה מהממת לחלוטין, צעירה וכיפית, היא מגיעה אלינו מאיטליה ושייכת לקונצרן הענק ׳KERING׳ שהוא הבעלים של גוצ׳י, סיינט לורן, בלנסיאגה ועוד מותגי יוקרה. החברה פתחה חנות ראשונה בכיכר המדינה בת״א ובקרוב תיפתח חנות נוספת בקניון רמת אביב ובהמשך בעוד נקודות. ניהול מותג הוא לא משהו שלא עשיתי בעבר, עשיתי אבל בתחומים טכנולוגיים. עכשיו אני מביא את כל הידע והניסיון שלי גם לעולמות האופנה בדגש מאוד חזק על סושיאל מדיה – זה ההייפ, לא תהיה בסושיאל – לא תהיה, והמותג מבין את זה וחי את זה. המותג עשה פרויקטים עם קיארה פראני ומובילים רציניים אחרים בחו״ל – זה מעניין אותי כי יש שם ערך מוסף. ההתנסות שלי עם עולם האופנה לא מוגדרת רק לתחום אחד, אני חוקר את הגבולות."
התחלת את העיסוק בצילום אחרי התנסויות בעולמות אחרים גם בתחום התוכן כהייטקיסט וגם בתחום הרוחני כאדם דתי. איך שני העולמות האלה באים לידי ביטוי ביצירה שלך היום?
"היצירה שלי תמיד משלבת את ׳המשולש׳ הזה – רוח – ויז׳ואל – קריאטיב. בכל אחת מפאות המשולש תמיד תמצאי אצלי מנגנונים טכנולוגיים בקצה העליון, זה מה שמרכיב אותי ואת הפעילות שלי. מאדם דתי או חרדי התעצבתי, התפרקתי והתעצבתי מחדש עשרות פעמים תוך שאני מגדיר ומשייף את תפיסות העולם שלי, אני חושב שלולא הפרספקטיבה שהעניקה לי הדת או החקר התיאולוגי כפי שאני קורא לו – לא הייתי מגיע לעיסוקים ביצירות האחרות שלי. אני תמיד רוחני, דת היא פרקטיקה, והיא חלק מעולם המושגים שלי, ואגב לא רק שלי – מותגים גדולים מאיטליה מגיעים מתרבות קתולית והיא ניכרת ממש בגופי היצירה שלהם. למשל ב-G&D העיסוק בדת הקתולית מאוד בולט. בארץ יש איזה שהוא ׳טאבו׳ שמבקש להפריד בין תרבות עשירה לבין ׳אופנה׳ ש׳צריכה׳ להיות חד ממדית. לא כך בעולם, צלמים כמו מייפלת׳ורפ, סטיבן מייזל, אנני לייבוביץ׳ חקרו אספקטים דתיים דרך צילום, ולא רק הם, זה בדיוק מה שאני מלמד את הסטודנטים שלי – אופנה זו תרבות שיכולה, מסוגלת וצריכה לשמש כמדיום מתווך לנושאים שונים."
האם אתה חושב שהיית מגיע להישגים המרשימים שלך ללא ההתנסות בעולמות אלו?
"אין לי מושג, אני כן יודע שהדרך שבניתי לעצמי מייצרת שפע של הזדמנויות מאוד מעניינות, הכיף הגדול במסע הזה שהוא לוקח אותך לכל מיני פינות ומקומות מאוד לא שגרתיים. אני לא עברתי את המסלול הרגיל של צלם שהיה אסיסטנט של צלם אחר ואז הפך להיות ״יקיר התעשייה״. לא עניין אותי, אני יצרתי בעצמי מסלולים שהתאימו לי תוך שאני מוותר על חלקים מאוד גדולים שפשוט לא התאימו לי ולא ראיתי בהם חשיבות מכרעת לקריירה שלי. באופי שלי אני חתיכת מרדן ונון-קונפורמיסט, חייב לשבור הכל ולהרכיב מחדש, ולכן תמיד מחפש את ה-׳דרך האחרת׳ להגיע אל היעדים שלי, גם אם זה אומר שאני הולך בדרכים לא דרכים. כבשתי פסגות מאוד גדולות בתעשייה בארץ ובחו״ל, תמיד יש לאיפה לשאוף, הגעתי לאנשי מפתח באירופה ועבדתי איתם גם מבלי לעשות את המסלול הרגיל, ובסופו של דבר – זה מה שחשוב. נדמה שה-׳מיינד-סט׳ בתעשייה שלנו, ובכלל, ׳מכתיב׳ לך מה אתה צריך לכבוש, זה בולשיט, רובוטי וחסר אופק התפתחותי.
התעשיה תוקעת אותך בתוך תבנית ואומרת לך ׳סע בתוך התבנית׳ – לא מתאים לי בכלל. אצלי הדלק מגיע משבירת תבניות… למשל – לא עושה עיתונות צהובה ורכילאית, כמעט ולא עושה פרויקטים סביב סלבס ישראלים – המגע איתם פשוט לא מעניין ומסקרן אותי, אני לא רואה שם לא עומק אמנותי ולא עניין לציבור, ולכן בכל פעם שהציעו לי לבוא ולצלם את ההיא מ"האח" או ההוא מהפריים טיים – פשוט לא, גם במחיר הוויתור על השער הנוצץ והנחשב. ברור לי שיש שיחשבו שזה ׳מאוד זוהר׳ לצלם את האנשים הללו – אני מכבד את הראיה הזו, עבורי זה פשוט לא עושה לי את זה, ובראיה ארוכת טווח – לא תורם לי. להגיד לך שאני לעולם לא אעשה? – תלוי במצולם, תלוי בסיטואציה, תלוי במי מגיע אליי."
נדמה שתמיד אתה מנסה למצוא את "הדבר הבא" בתחום צילומי האופנה: אתה עוסק באומנות דיגיטלית, הכנת כתבת אופנה שנעשתה על ידי בינה מלאכותית…. האם לדעתך העולם הדיגיטלי יחליף את עבודת צלם האופנה המסורתי?
"אני עוסק באמנות דיגיטאלית המון שנים וחוקר את אותם מנועי הצמיחה, עכשיו יש התפוצצות, הטכנולוגיה הגיעה לבשלות מסוימת שמאפשרת לכל אחד לבוא ולקחת. יש פה צומת בה רואים שנבנות שתי קבוצות – הצלמים המסורתיים שעדיין לא הגמישו את צורות העבודה שלהם ונורא נאבקים כרגע ביכולות הטכנולוגיות, הם מרגישים מאוימים, ובצדק. ויש את הקבוצה השנייה שנלהבת לאמץ ולהתנסות בדבר הזה. עולם האופנה משתמש בבינה מלאכותית לפחות 6-5 שנים. חברות כמו זיקית או looklet או brainimage הטמיעו מערכות בינה בענקיות אופנה ובמגזינים כמו nest conde , מערכות בינה מייצרות היום תוכן למגזינים הגדולים בלחיצת כפתור כולל טקסטים ואימג׳ים, כך שהבהלה לזהב לא התחילה היום. אני חבר סגל אקדמי בהדסה – אני מעביר סדנאות אופנה לשנה ב׳ ו-ג׳ לתואר ראשון בתקשורת חזותית. השנה החלטתי להכניס את כל נושא הבינה המלאכותית לתוך תוכנית הלימודים ולחקור את ההיבטים השונים מתוך הנחת העבודה שצלם שלא ידע להשתמש בכלים הללו פשוט יישאר מאחור, המהפכה הזו נקראת גם ׳המהפכה התעשייתית הרביעית׳ והיא נוגעת לא רק בתחום הטכנולוגי. אני חושב שתוך חצי עשור נראה מיזוג בין העולם הווירטואלי לבין העולם המציאותי – גם כצרכנים וגם כיוצרים. לאחרונה מוזיאון moma בניו יורק העמיד חלל עצום ששמור אך ורק ליוצרי בינה מלאכותית ולמיצגי בינה תוך שהוא יוצא בהצהרה ׳הרנסאנס החדש׳ – לא הייתי מקל ראש בהצהרות הללו."
באיזו עבודה מבין כל השערים, קמפיינים וכו' אתה הכי גאה?
"שאלה טובה, אני מאוד אוהב את כל מה שעשיתי וכל מה שאני אעשה, אלו הבייביז שלי. לאחרונה צילמנו את הקמפיין הכי יקר בישראל אי פעם – פייר? התרגשתי ממש, צילמנו לחברת התכשיטים yvel, לקוח יקר לליבי. ירדנו לצלם בתנאי קצה בים המלח, בורכתי בצוות של אנשים מהממים שעובדים איתי שסייעו לי להוציא לפועל את החזון של הלקוח, העבודות יככבו בשלטי ענק בארה״ב ובאירופה ובאזורי סחר יוקרתי, זה מפרגן ומחבק מאוד, לעשות עבודה כזו – מאוד מתגמל. והנה בשורה חדשה – ממש בימים אלה אני עסוק בהקמתו של מותג האופנה שלי – CALABRESE שהוא כולו מבוסס על יצירת דגמים, שפה ואופי בבינה מלאכותית, ומשם לשיתופי פעולה עם מותגים מקומיים… את כל ה DNA שלי אני משקיע במותג. בקרוב מאוד תוכלו לרכוש וללבוש את הדגמים, אז…אני נכנס לטריטוריה חדשה לי – עיצוב אופנה."
לאור הישגיך והחדשנות שאתה מביא יש פירגון בתעשייה?
"אני רואה שמה שאני מביא – יש אצל אחרים ניסיון להדביק פערים, יש תמיהה. אני סוג של ׳עוף מוזר׳ בתעשייה כפי שאמרתי, אני לא עושה מה שאחרים עושים, או שאני עושה שונה, וטוב שכך. בכל מה שקשור כרגע לבינה – לדעתי 90% מהצלמים שמתנסים בתחום לא יהפכו את היכולות לחלק מהמקצוע שלהם ויעדיפו להוציא עבודות שכאלה החוצה. אני כבר בשלב הבא – אנחנו עובדים על הקמפיין הראשון שכולו עשוי בבינה. היכולת חוסכת ללקוח הון, וכך הוא מבסוט ואני מבסוט."
מה לדעתך נדרש לצלם אופנה כדי להצליח בתחום? אילו טיפים תוכל לתת לצלם צעיר?
"קודם כל נתחיל מההגדרה – כשאתה מגדיר את עצמך כ-׳צלם אופנה׳ אתה צריך לשאול איפה אתה יכול לפרסם ולהתפרסם. בישראל אין פלטפורמות של אופנה, יש מעט מאוד עיתונאי אופנה, ואלו שכן עובדים אצל הגדולים עוסקים באופנה מסחרית לרוב ,ולכן צריך לצאת החוצה. אז – איפה אתה מפרסם?, מה אתה מפרסם? אני הייתי מהראשונים בעידן הדיגיטלי לצאת את ישראל מתוך ישראל והתפרסמתי במגזינים גדולים ונחשבים בחו״ל, זה נגיש וזמין יותר ולא צריך ׳לטוס׳ בשביל לצלם. צלם אופנה צריך לשרטט לעצמו איפה הוא רוצה להיות ולא איפה הוא חושב שכדאי כי ההוא הקולגה שלו גם פרסם שם באותו המגזין. טיפ נוסף – להיות רעבים לגמרי ולחפש תמיד מה אפשר לחדש ולהביא ׳חדש׳. מתוך ה-100% תהיה אתה ה-1%. יש מקום לכולם, לא ללכת עם הזרם אלא אם אתה רוצה לשעמם את עצמך ולעזוב את המקצוע אחרי 4-3 שנים, כפי שקרה ללא מעט צלמים שפשוט לא שרדו פה כי עשו אותו הדבר כמו כולם. טיפ שלישי והחשוב מכולם: תפרגנו, זה בחינם, גם אם לפעמים נדמה שאתם לא מקבלים בחזרה, פשוט תתנו, תרחיבו את המעגל, חייבת להיות פה תעשיה שהיא מעגל של יצירה, מפגשי שיח בין צלמים זה מאסט. כשכל אחד יושב בקונכייה שלו ומדמיין שהוא הדבר הבא – זה פשוט לא יביא אתכם לדבר הבא. רק הפריה הדדית יכולה להצמיח פה יוזמות חדשות, אולי מגזינים חדשים ומעניינים שלא תלויים במו״ל הגדולים, אולי שיתופי פעולה מעניינים. בנוסף, אני מעביר תוכניות חניכה אחד על אחד לצלמים צעירים שרוצים ללמוד את התחום לעומק ולשפר מיומנויות ספציפיות, תוכנית כזו מותאמת לכל צלם באופן אישי – כך שניתן תמיד לפנות אלי ולבקש עזרה.
מה עדיין לא עשית בתחום והוא בגדר חלום?
"וואו שאלה גדולה מאוד – אני חושב שאת החלומות שלי אני די מגשים, אני קם בבוקר לעשיה שהיא אהבה גדולה, אני יוצר, כותב המון בפורומים שונים, הוגה ולומד יחד עם חברים יקרים, מלמד באקדמיה ובמכללות שונות, עסוק מאוד. לצידי משפחה אהובה שתומכת. מתוך העיסוקים הרבים הללו אני מגדיר את הדברים הבאים שלי, אני כן רוצה להתנסות בעוד חומרים ובמדיומים נוספים. בכל בוקר אני קם, עושה את הקפה ויושב עם עצמי לסדר לעצמי בראש מעין ׳רשימה׳ של דברים שאני צריך לעשות באותו היום לצד מה הייתי מאוד רוצה לעשות באותו היום. כך אני ׳בונה׳ לי מתוך הקיים – את הדברים החדשים. אישית אני לא עוסק בחלומות לצלם עוד קמפיין וואו או מישהו ספציפי, החלום הוא להגשים את הויז׳ן שלך בצורה כזו שתגיד – ׳עשיתי את זה׳ בתוך העבודה עצמה. תחום הוידאו מאוד מעניין אותי, אני לא רואה את עצמי יושב ועורך שעות – אני לא מסוגל, יש לי קוצים, אבל הלהט שבלביים על סט קורץ לי מאוד. וכמובן – לצאת לפנסיה מוקדמת עם אקזיט שמנמן."
אינסטגרם: https://www.instagram.com/kedemstudio/
אתר אינטרנט: https://www.kedemstudio.com/
נועם שקד – עיתונאית אופנה
אינסטגרם: noam.shaked
Editor in Chief: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל