קורונה? תקראו את הכתבה ותפנימו שיש בתוכנו מגפות חברתיות כמו ביריונות וחרם המשפיעות על ילדים אל חייהם הבוגרים. יהונתן שלמה פישר, בוגר טרי של המחלקה לצורפות ואופנה ב״בצלאל״. הביא אל קולקציית גמר מצטיינת את החיים. התוצאה: כתב תביעה חריף על העולם המאפשר לתופעות אלה לגיטימציה. ״הצגתי את המתח שבין שבריריות לעוצמתיות, שינויי גבולות הגוף, פרופורציות אנושיות ופיסוליות״
מאת: שחר רבן עבור Fashion Israel
סטייליסט אישי ועיתונאי אופנה
את הספר "מעשה ב-5 בלונים" הוא קרא (בעצמו) כשהיה בן חמש. למורת רוחם של תלמידי כיתתו, הוא גילה עניין רב בסגנונות ריקוד מגוונים שהובילו את ״חבריו״ להתעללות, מעשי בריונות ומסכת השפלות מסמרות שיער, אותן הרגיש על בשרו ונפשו משך שבע שנים רצופות.
חיים בלתי נסבלים שהביאו אותו לברוח אל עולמות של פנטזיה, קסמים והרפתקאות. כל זאת כדי להסית מעצמו את הכאב. תולעת ספרים שקרא מעל 400 ספרים בילדותו.
יהונתן שלמה פישר, בוגר טרי של המחלקה לצורפות ואופנה ב״בצלאל״, מתמודד עם זיכרונות עבר טראומתיים באמצעות עיצוב אופנה. בפרויקט הגמר שלו מככבים בין היתר דמויות של מפלצות, בריונים וילדים פגועים. קולקציה צבעונית שנולדה מילדות שחורה.
בריונות חברתית
״להיות שונה ולאהוב משהו אחר, יכול לעלות לך בהמון", אומר פישר בכאב שגרם לי לעצב רב, ״הייתי ילד שונה מרוב הבנים בכיתה. בעוד הם העדיפו לשחק כדורגל ולריב כחלק מצ'ואיסטי שהחברה לצערי דגלה בו, אני בחרתי להיות בחברת בנות. לרקוד ולקרוא עניינו אותי יותר מספורט. זה לא התקבל בצורה אוהדת אצל הבנים ואף לא אצל חלק מהבנות״.
"סבלתי מחרם מנטלי ונפשי"
״כשעברתי מבית ספר דתי לחילוני, עבר איתי אחד התלמידים והביא את הביריונות יחד איתו אל בית הספר החדש. הוא יצר מצב שהסיט את תלמידי הכיתה נגדי ודאג שאף אחד לא ידבר איתי ושאחטוף מכות בהפסקות״.
"סבלתי מחרם חברתי, מנטלי ונפשי מצד הבנים ואף מצד חלק מהבנות. היועצת הייתה מגיעה לשיעורים אחת לשבוע לנסות לפתור את הבעיה החמורה. למספר ימים הייתה רגיעה זמנית. לצערי, דפוס ההתנהגות הברוטלי לא באמת השתנה מהותית ונותר כפי שהוא״.
״ההורים שלי הגיעו מדי שבוע לשיחות עם המורים והתלמידים, אך ללא הועיל. התלמידים מצאו אותי כשעיר לעזאזל. זאת הייתה המציאות שלי במשך שבע שנים ברציפות".
קפוצ'ון גדול כפריט הסוואתי
״החרם החברתי גרם לי להתכנס בעצמי ולהיות מופנם. הייתי הולך כפוף ולובש בגדים גדולים כדי שלא יבחינו בי. אני זוכר את הקפוצ'ון הגדול שלבשתי רוב הזמן כדי להסתתר מפניהם, אך הם ארבו לי בכל מקום שרק יכלו. ההצקות לא פסקו״.
"חוויה כואבת וזכורה לי היטב הייתה כשחבורה של בנים ובנות מהכיתה רדפו אחריי בדרכי הביתה. קיללו אותי, השפילו אות והיכו אותי. צעקתי להם שיפסיקו, אך הם המשיכו עוד ועוד. הייתי בטוח שזה לא יגמר בטוב. פתחתי את דלת ביתי וטרקתי אותה אחריי. כאב שלא אשכח לעולם״.
יהונתן שלמה פישר
"לא הצלחתי ליצור קשרים חברתיים והייתי אומלל. הרגשתי צורך לברוח אל עולמות של פנטזיה, הרפתקאות וקסמים כדי שיהיה לי יותר קל. כי חוץ ממכות, השפלות, הקטנות וחרם חברתי כולל, לא ידעתי משהו אחר.
אה, גם הריקוד שכל כך אהבתי היה לי למפלט, (כשמצב ברוח איפשר לי) לפחות למספר שעות", אומר לי יהונתן ומבטו הופך מעומעם.
יומנים אישיים ושמלת לב
מאז היותו ילד היצירתיות הייתה חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו. היה ממלא ללא הרף יומנים אישיים בשרבוטים אישיים. עוד טרם חשיפתו לעולם האופנה האקדמאי, צייר תמיד את אותה שמלה חלומית עם מחשוף לב, מותן צמודה וחלק תחתון כחצאית מנופחת.
הוא ניסה את כישוריו כקונדיטור, אך הבין שמשיכתו האמיתית הייתה דווקא לבדים. בגיל 18 נרשם ללימודי קורס תפירה בסיסי ויצר את פריט האופנה הראשון שלו: חצאית בגזרת עיפרון.
במכללת B6 כיוונו אותו להכנת תיק עבודות מקצועי שישמש אותו להתקבל ל״בצלאל״ – האקדמיה לאמנות ועיצוב.
ילדות בצל הבריונות
את כישרונו היצירתי הוא הוכיח בתיק עבודות מוצלח במיוחד, אך עם המשבר החברתי-רגשי שסחב איתו מאז ילדותו, לא הצליח להתמודד.
״מכיוון שלא היו לי חברים בילדות, לא ידעתי לתקשר עם אנשים בצורה נכונה, לא סמכתי על כל אחד. כישוריי החברתיים היו די בסיסיים, הייתי כמישהו המנסה לאמץ לו חברים בפעם הראשונה ולא תמיד בהצלחה״.
ההתמודדות עם העבר הקשה מילדותו עד גיל 18 הייתה קשה מאד. "עברתי סוג של דיחוי חברתי, טענו שאני "חפרן", חוויתי תהליך קשה. ניסיתי להתעמת עם ילדות עשוקה. סוג של משבר. לא ידעתי לאן אני ממשיך עם זה הלאה״.
מסע התבגרות
כבר בשנה א' ב״בצלאל״, החליט יהונתן כי הוא רוצה להשתמש ברעיון של ההתעללות החברתית והבריונות לעיצוב פרויקט הגמר שלו.
הוא בחר לספר באמצעות זיכרונות עבר שלו את סיפור חייו דרך דמויות שפגעו בו קשות. אותם בחר לעצב ממבט של יהונתן הילד ומנגד, יהונתן הבוגר הסטודנט לאופנה בן ה-24. לצורך כך חזר באחת השבתות לצלם בבית הפר בו למד.
יהונתן השתמש בטקסטים מתוך ספרים שקרא בילדותו ושירים שליוו אותו במסע ההתבגרות והיו מעין בריחה עבורו משנים אפלות ואבודות. יהונתן משתף אותי כי יש לו ספרייה של כ-400 ספרים עלייה לא יוותר לעולם. "זו הספרייה שעזרה לי והגנה עלי״.
מפלצת סרוגה
כחלק מהדמויות שבחר לעצב הייתה דמות המפלצת שסימלה את הבריונות וההתעללות שחווה ועבר. פישר בחר לסרוג את הדמות. מלאכת סריגה (חבלי גומי) שארכה כשבעה חודשים. סופו של תהליך זה נוצר מעיל פרווה בצבעי טורקיז ולבן. עם שרוולים בצבע ורוד.
המפלצת הבריונית הייתה התייחסות מטאפורה של פישר. המפלצת שנהגה להתעלל בו, הבריון מבית הספר שהיה בעצמו קורבן בשל נסיבות משפחתיות, חברתיות או נסיבות החיים. הוא מצא מקום של חמלה ואפילו הייתה ביהונתן שלמה פישר הגדלות לגלות חמלה לילד שמירר את חייו בילדותו.
HOLD ON! IT WILL BE OK
כחלק מתרגום הרגשות והמראות שחווה בילדותו, בחר יהונתן שלמה פישר לעצב מעיל פוך בגזרת טראנץ'. מעיל עם כתפיים רחבות. ״הלובש אותו אמור להרגיש עוצמתי, חזק ובאופן סימבולי, מאוד פגיע״.
"התחושה שאני מנסה להעביר בקולקציה היא של שבריריות ועוצמתיות. הפוך מחבק, מגן, ונעים לעומת גזרת הטרנץ' השדרת בטחון וחוזק״. שילוב שיוצר מתח וחצאית פוך סימלה ריכוך ורגישות״.
על המעיל הדפיס משפט (hold on) מתוך השיר i believe. את it will be ok הוסיף מממקום של אופטימיות – חלק מתהליך התגברות. שירים נוספים שהיוו מקור השראה לעבודתו בפרויקט הסיום היו: run boy run By Woodkid, dressed in black By sia, come and find Be by sigma ft. birdy.
TUFTING. אמנות קונספטואלית
יהונתן השתמש בטכניקת TUFTING הלקוחה מעולם השטיחים. השיטה מתבצעת על ידי שימוש אקדח טקסטיל מיוחד שתפקידו ל"פצוע ולחורר" את משטח העבודה תוך שהוא פוגע בבד ומשחיל חוטים עד שנוצר מעין שטיח.
"הרעיון היה קונספטואלי, להפוך את הצלקות למשהו שלם. משהו עם תוכן חיובי. שילבתי טקסט״ I wish that you could see your scars turn into beauty, שורה מתוך מתוך השיר I belive. זאת הייתה מעין סוג של תרפיה עבורי, היצירה עם אותו אקדח טקסטיל״.
טכניקה ייחודית נוספת בה עשה יהונתן שימוש הייתה כיווץ ושריפה של בד טול, שהפך כמעין בד תחרה. ממנו יצר אוברול ושמלה לגבר כחלק מ-8 פרטי הקולקציה שהגיש.
"אל המקומות הפיזיים"
במסגרת תהליך שעבר עם פרויקט חייו, בחר יונתן להתמודד עם רגעים מילדותו – סיוט שנדמה היה לו שלעולם לא ייגמר בטוב, ובחר לבקר במקום טראומתי בחייו. אותו שביל ״איום״ שהוביל מבית הספר אל ביתו.
״לצורך הפרויקט צעדתי באותו שביל בו פגעו בי בילדותי והלכתי אל המקומות הפיזיים בהם נפגעתי״. להמחיש את הדיסונס בין חוויות קשות המסתתרות בתקופה שאמורה הייתה להיות מתוקה וחמודה, בחר יונתן לשלב בקולקציה צבעי ניאון שתורגמו מקול לצבע, כחול, סגול, ורוד ולבן.
טקסטים מתוך שירים
לטקסטיל תפקיד חשוב שמספר סיפור כואב ועמוק. שימוש בבדים גסים, טכניקות קשות לשימוש כמו אקדח האריגה, שימוש בטקסטים משולבים מתוך שירים שליוו אותו בפרויקט, טכניקת כיווץ והמסה.
קולות סירנה ברכבת התחתית בניו יורק ותרגומם לצבע ניאון, המסמל כצווחה וזעקה לעזרה המסתתרת בפנים, וצריך לחפש אותה. פירוק והרכבה של פריטים שהפכו למשהו שלם.
ארבע שנים שנים לא פשוטות של התמודדות בלתי פוסקת בנושא האישי המצמרר, היו חלק מתהליך מרפא, מקום של גבורה, התמודדות וחוסן נפשי שלימדו אותו כי אין מה לפחד מלדבר על נושא הבריונות.
יהונתן שלמה פישר מנסה לעודד אותי בסוף הראיון ואומר: ״הפרויקט מסמל עבורי התקווה. זה לא מראה רק את הקורבן, אלא גם את הגיבור שבו״. הסכמתי איתו.
יהונתן שלמה פישר
מייל: fyonny1996@gmail.com
אינסטגרם: jonatan_fisher
הנחיה: קלודט זורע
״אנחנו לא משקל הזיכרונות שלנו
צילומי חוץ – הפקה: יהונתן שלמה פישר
צלמת: Antonina rodzevich אינסטגרם: antoninarodzevich
איפור ועיצוב שיער: הודיה ארפי שילה אינסטגרם: hodaya_hair_makeup
דוגמנים: קדוש – אינסטגרם: i_am_kadoch, לוי אורגד – אינסטגרם: leviorgad, לאון קמצין – אינסטגרם: leonkamtsin, זוהר שלום – אינסטגרם: blue__train, איגור רפניקוב – אינסטגרם: it_is_exy, נועם גולדפרב – אינסטגרם: error_wave
שחר רבן
סטייליסט אישי ועיתונאי אופנה
אינסטגרם: shachar_rabanne
אתר: www.styleyourlife.co.il
בעלים ועורך אחראי: אפי אליסי
Fashion Israel – מגזין אופנה ישראלי
מייל: fashionisrael.mag@gmail.com
טלפון: 050-7368167
אינסטגרם: fashionisrael.mag
אתר: https://www.fashion-israel.co.il/
הקבוצה שלנו בפייסבוק: Fashion Israel – מגזין אופנה של כולם!
דף עסקי: Fashion Israel
כתובת למשלוח: ויצמן 68 כניסה ב׳ דירה 3 גבעתיים
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל