"אין אפשרות להשאיר את הצד האפל מאחור"

we will dance again – סט צילומים לקולקציית שמלות ערב של המעצבת ליאן מזרחי. לא מדובר בעוד סט צילומי מסחרי. זה היה אירוע אופנה שייצג פן נוסף של ה-7.10 המעצבת בחרה להביע הזדהות דרך אומנות בשילוב ניצולות הנובה

אני מבינה שבעקבות המלחמה החלטת לעשות את הקולקציה הזו? 
"נכון, לפני חודשיים קיימנו תצוגה לזכר ה-7.10 ובנות הנמצאות כאן השתתפו בתצוגה, זה היה ממש סמוך לאירועים והיום החלטנו שאנחנו רוצים להנציח אותם בדרך שהיא יותר אופטימית וחיובית כי בסופו של דבר הבנות האלה כן ממשיכות קדימה, חלקן איבדו בן זוג וחלקן ניצולות מהמסיבה וזאת ההשראה שלי. ב-1.1.2024 העליתי פוסט שכל העשייה שלי בשנה הזו מוקדשת לכל הנשים שאיבדו את יקירהם ב-7.10".

הקשר האישי שלך עם הבנות זה קשר שונה ממעצבת ודוגמנית שבאה להצטלם וללכת.
 "לגמרי, זה חיבור שונה. הכרתי אותן בדרך לא דרך, מעצבת בשם הדר חיברה ביני ובין ג'סיקה ויובל. את ולדה אני מכירה מלפני כן. הפכנו להיות חברות מיום התצוגה (התצוגה הראשונה עם שמלת הכלה בשיתוף עם מעצבים נוספים), הן נכנסו לי ללב והפכו להיות חברות שלי. אני גאה להנציח את האהובים שלהם באומנות שלי. אני רק רוצה שהן תמשכנה קדימה עם הראש למעלה כי מגיע להן, הן בחורות צעירות.” 

”ג'סיקה היא דוגמנית לשעבר וכל פעם שאני אומרת לה בואי נעשה צילומים היא מתרגשת ואומרת "אני רק מחכה לחזור, זה מה שבן היה רוצה שיקרה שאחזור לעולם הזה, זה עושה לי טוב זה ממלא אותי".

ההחלטה לקרוא להפקה we will dance again  כי רצית שהן תחזורנה לרקוד בחיים שלהן?
"כל השמלות מדברות את אותה השפה, ההפקה הזו בעצם באה להראות – הן עברו תופת, והשמלות אומנם שחורות אבל הן ממשיכות לרקוד, הן ממשיכות קדימה.

השולחן בהפקה מייצג שולחן חגיגי שמסמל דרך חדשה, נרים כוס לחיים. אני מקווה שמחר בבוקר שכל אחת מהבנות תקום ותמשיך לרקוד את החיים למרות כל הצער שעברו."

איך את הרגשת בימים הראשונים למלחמה? בפן האישי, בפן העסקי?
"האמת שממש אחרי תחילת המלחמה בתאריך 17.10 הייתי צריכה לפתוח את הסטודיו החדש שלי בחולון, הכל היה מוכן ואז נעצר בבום. שבועיים לא יצאתי מהבית, לקחתי את אירועי 07.10 והמלחמה מאוד קשה, ובעקבות כך גם היה לי מאוד קשה לחזור לעשייה ולאומנות שלי. 

לבסוף קבלתי החלטה שעלי לצמוח מתוך הכאב, אני חייבת לעשות משהו שיירפא לי את הנפש והחלטתי שאני רוצה להנציח דרך אופנה, כי הרגשתי שלא עשו שימוש באופנה, איך תנציחי מוות של אנשים? היו כוכבי ילדים שעשו סרטונים, היה את הסרטון של אגודת הכדורגל שעשו למען החזרת החטופים, הרגשתי שאני רוצה דרך האופנה להראות לעולם מה עברנו והתצוגה בהחלט עשתה את העבודה. כל שמלה של כל מעצב הייתה עולם ומלואו. 

התצוגה התקיימה חודש אחרי הטבח ואנשים קצת התנתקו והרגש כהה וברגע שראו את השמלות שלנו הרגש חזר והצלחנו להביא את הזווית של עולם האופנה. אנשים שוכחים וממשיכים הלאה ואנחנו לא רוצים שישכחו, בכל הזדמנות שתהיה לי אמשיך להנציח ולהזכיר מה עברנו."

גם בקולקציות הבאות שלך?
 "כן, אני לא אשכח ורוצה לדאוג שאחרים גם לא ישכחו מה עם ישראל עבר ובמיוחד מה הבנות עברו, הן חברות שלי לכל החיים ותמיד יהיו חלק מהיצירה והאומנות שלי. התצוגה הזו פתחה לי עולם, לא חשבתי שאגיע למקומות האלה."

"האירועים והמלחמה הם חלק מאיתנו, אז התחלנו מלהראות את התופת שעברנו, ועכשיו מראות שקמנו על הרגליים כי חייבים להמשיך, הבנות איבדו הרבה והן ממשיכות עם הפנים קדימה. אני מקווה שבקיץ תהיה לנו הפקה יותר שמחה ואולי הן יהיו במקום נפשי הרבה יותר טוב."

ג'סיקה אלטר

ג'סיקה אלטר, בת הזוג של בן שמעוני הי"ד, הייתה איתו בטלפון ברגעיו האחרונים. שאלתי את ג'סיקה איך היא מרגישה על הסט: "ביום הצילומים אני זוכה לשלב את עולם האופנה הזוהר עם האפילה של ה-7.10. אין אפשרות להשאיר את הצד האפל מאחור אלא לקחת את שני הצדדים ולמצוא את האיזון".

בתצוגה הקודמת הכירה את ניתאי הסטייליסט שמלווה אותה גם בצילומים היום. הקשר הפך להיות יותר קרוב בעקבות רגע מאוד אנושי – ניתאי סייע לג'סיקה ללבוש את השמלה הלבנה, כשהגיע למותניים אמרה לו לעצור, לרגע חשב שהשמלה צמודה מידי וניסה לשחרר, אך ברגע שהביט בפניה של ג'סיקה היא אמרה: "לא ככה חשבתי שאלבש שמלת כלה, הייתי בטוחה שאלבש אותה לחתונה עם בן". מאז הם בקשר חם, מעבר לסטייליסט ודוגמנית.

"כל יום הוא מאבק בשבילי" מספרת ג'סיקה "אבל חשה שעבודת ההסברה דרך אופנה זה עבור בן, הוא רצה שאחזור לדגמן ועודד אותי, אני מדברת איתו כל יום ומרגישה שהוא כאן לידי".

יובל שרביט טרבלסי

יובל שרביט טרבלסי איבדה את בעלה מור טרבלסי הי"ד בפסטיבל נובה. הם היו ביחד שש שנים ונשואים חודש בלבד. הוא הגן עליה בגופו והיא נאלצה להשאיר את גופתו מאחור כשכוחות הצבא באו לחלץ. הוא נקבר לאחר שבוע. 
"הלילות יותר קשים. הזיכרונות עולים ואני מרגישה את הכאב. במקביל, ישנו המצפון, האם זה בסדר שאני קמה ועושה משהו למען עצמי? וברגע שאני עושה מקבלת תגובות חיוביות שמזכירות את הכוח שמור היה נותן לי. כל הביטחון שלי זה בזכותו, הוא לא היה רוצה לראות אותי עצובה אלא שמחה". יובל משתפת את המשימה שלה – "נשארתי כי יש לי תפקיד משמעותי, להנציח את בעלי שהגן עלי בגופו. הניצחון שלנו זה להמשיך לרקוד".

מור עוזירי – כתבת אופנה
אינסטגרם: morozeri1@

גאיה ענבר – צלמת
אינסטגרם: Gayainbar12@

Editor in Chief: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel