האם ניאלץ לסלוח לגליאנו? 

Maison Margiela ופט מקגרת' שברו את האינטרנט: ג'ון גליאנו עושה קאמבק היסטרי לאחר שהורחק מבתי האופנה הגדולים וחובר אל אומנית האיפור פט מקגראת', להפקת אופנה תיאטרלית ועוצרת נשימה. האם זה יספיק כדי לפצות על ההיסטוריה השערורייתית שלו? ימים יגידו, אבל בינתיים האיש מספק את השואו הכי טוב בעיר

אחת התצוגות הכי חשובות של העונה, הייתה זו של גליאנו, הזכור למרביתנו כמי ש"ברחה" לו הערה אנטישמית קשה , כשישב מבושם בבר, בתחילת שנות האלפיים. לטענתו, כל האירוע נבע מתשישות ומעומס יתר (וכנראה גם מאנטישמיות מושרשת) . בעקבות האמירה הוא פוטר מבית האופנה הנחשב Dior. 

אני זוכרת שהייתי כל כך מאוכזבת בזמנו מהתקרית. הייתי בטוחה שלאומנים אמיתיים אין דת או לאום – כי הם מאמינים באומנות מעל לכול, על אחת כמה וכמה כשמדובר באומן בסדר גודל של גליאנו, יוצר נטול פשרות שעושה תיאטרון אופנתי כמו שאיש לא עושה, עמל ללא הרף באדיקות דתית על כל קולקציה, בונה דמויות, מחדיר קסם נשכני, היסטורי, קמאי וארכיטיפי בכל דוגמנית שעובדת איתו ובכל פיסת בד שהופכת בידיו לזהב אומנותי טהור.

איש חזון אנטי-גנרי ורווי פאתוס, אבל גם אומן מלומד חד עין ואינטסינקט שיודע לתפור תקופות, עמים, רשמים, גזרות ייחודיות, סיפורים, אירועים היסטוריים, ולהפוך את כל זה לקולקציה פועמת מרהיבה ושואגת בעלת נופך חד פעמי, מסקרן וטוטאלי.

אחרי יותר מעשור של הגליה מבתי האופנה הגדולים, הוא חזר לנהל אומנותית את מרג'יאלה. כנראה אין זה מקרי שהוא הצטרף לבית קוטור אחר ולא פתח מחדש בית אופנה על שמו. בכל זאת, הדי העבר עוד מהדהדים, אבל הקסם  לא עזב אותו.

התצוגה האחרונה כונתה בפי רבים – היסטורית. ואין זה מפתיע שאשף ההיסטוריה עשה זאת שוב. התצוגה מבוססת על תצלומים ישנים של הצלם ברסאי. צילומים המפגינים קוטביות נוסטלגית של אור וצל, של התענוגות והזוהר של שנות השלושים בצרפת לצד התשישות והדכדוך. אם הייתי צריכה לבחור כותרת לתצוגה של מרג'יאלה הבחירה הייתה  בעלובי החיים הוט-קוטור. מבחינת האיכות ניכרת הקפדה יתרה על כל פרט, לצד, כמה וכמה טכנולוגיות בד חדישות. אבל, לצד הקוטור הושקעו מאמצים רבים ביצירת מראה מהוה, עייף ומרוט, כאשר הבדים והגזרות מבטאים לא רק את נשמת הבגד, אלא גם את נשמתו של הלובש, ולא ברור אם עושה הבגד את האדם או להיפך. 

אחת הטכנולוגיות החדשות שהפיק גליאנו, היא זו הגורמת לבד קל להיראות כבד. בטכנולוגיות חדישות נוצרו מניפולציות בד חכמות ש"משחקות" בתעתוע שבין ישן לחדש בין כבד לקל. ישנם חיבורים במקומות בהם כלל אין תפר והבדים הם 'אין סופיים', וישנם לא מעט בדים "שקרנים" שמעמידים פני בד אחר.

אמרנו הלא שגליאנו הוא ראשית כל בימאי, ולכן גם מקום מושבו של הקהל כלל תפאורה מדהימה של פריז הנושנה, ואווירת ה"מיזראבל" נכחה בכל פינה: מעיצוב שערה של הדוגמנית ועד הכסאות החורקים בבר המאולתר ליד מקום התצוגה. לכל דמות אופי ייחודי, סגנון הליכה, כוונה ואיכות משחקית נוקבת. רק אצל גליאנו הדוגמן חייב להוציא מעצמו נדבכים נפשיים מדויקים כל כך.

לצד הטכנולוגיה כיכבו גם המחוכים הקלאסיים המדהימים, גם אלו של הגברים, אשר עוצבו על יד בית ייצור הלבנים הכי נחשב וותיק בצרפת. 

השילוב בין בגדים בעלי מראה כבד, מעיק ואפרורי, לבין קומביניזונים שקופים ובעיקר אלו בעלי אפקט הדגראדה, הדגישו את אותם מאפיינים של אור וצל, כובד וקלילות של ברסאי, כמו גם המחישו את הקיטוב בין אספקט העליבות של בדים שכמו היו "ספוגים" במים או מוכתמים (עוד טכנולוגיה חדישה) ובין בדים אווריריים בעלי גון בהיר שקפקף נקי שנע בין תחושת ניקיון מסוגפת לרמיזות פראיות.

לצד כל הסופרלטיבים, אי אפשר לומר שראינו משהו שלא ראינו בעבר. כלומר, אולי הטכנולוגיות והדיוק שלהם חדיש, אבל גם זה לא מדויק. גלן מרטינס עשה זאת עבור דיזל ב-2022, כשהציג מעיל "פרווה" שעשוי כולו מבד ג'ינס, ושכלל לכדי שלמות את אפקט ה"בד שמעמיד פני בד אחר".  

הדבר היחיד בתצוגה שבאמת ובתמים לא ראינו בעבר – זה את האיפור החדשני והמדהים בפשטותו (הטכנית) של פט מקגרת' שהלכה למעשה שברה את האינטרנט עם "פני החרסינה" שיצרה.

מגראת' שיתפה פעולה בעבר עם גליאנו ויצרה מראה גותי, אפל, צעקני, מפתה בלתי נשכח עבור דיור, אבל הפעם היא שינתה את פלטת הצבעים לפלטה אפלה, קרה, ירקרקה והוסיפה את רכיב הקסם – פני חרסינה. פנים כל כך מבריקות שנראות כמעט כמו מסיכת פורצלן אימתנית בשלמותה. הטיקטוק כמעט קרס מרוב סקרנות – איך היא עשתה את זה? אנשים שיערו, חקרו ומרחו על עצמם משחות שונות ומשונות, ולבסוף גילו שמדובר בכמה מסיכות פנים (די פשוטות) שאפשר להתיז באופן עדין וסדור על הפנים עד לקיבוע של האיפור תחתיו תחת מעטה גלוסי משובח. למרות שפט עדינה בנוכחותה על המרקע, נחבאת אל הכלים, שקועה לחלוטין באומנות שלה, וגליאנו זוהר למרחקים וכל כולו "שואו" השניים מוכיחים את עצמם כצוות מנצח בכל עשור מחדש. אז מה, שנסלח לו? או שמוקדם מדי?

נינה שוורץ – עורכת אופנה
אינסטגרם: nina_schwartz_stylist@

Editor in Chief: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel