קתרין קניידל: לייצר אופנה בשביל למכור אותה נראה לי כמו בגידה בערכים שלי״

בכרכור ישנה חנות אופנה בשם ״ליסה וקתרין״ הנמצאת בתוך מספרה. את הבגדים מעצבת קתרין קניידל שנולדה בגרמניה. עזבה את הבית בגיל 17 ועברה לגור לבד באמריקה. שלוש שנים אחרי, חזרה ללמוד אופנה בברלין: ״לדעתי הבן אדם הוא במרכז, הבגד צריך להיות החבר הכי טוב שלו״

 

 

מאת: אפי אליסי

״אני רוצה להביא לאנשים את האפשרות להביע את היצירתיות שבהם ואת האינדיבידואליות שבהם דרך בגדים. קשה לי עם ההגדרה של 'אופנה' משום שפרספקטיבה רחבה ממני תופסת אופנה כדבר שחולף מאד מהר. העולם מגדיר אופנות זמניות שמתחלפות מהר מהר, ואני לעומת זאת אוהבת להכין בגדים שאנשים יאהבו תמיד וירגישו תמיד נוח ללבוש אותם, ללא קשר למה שעכשיו ׳באופנה׳ או לא ׳באופנה׳. אני רואה אופנה כצייר המשתמש במכחול. זו הדרך בה אני מרגישה הכי נוחות והכי דיוק להביע את עצמי״. מעצבת אופנה קתרין קניידל נולדה וגדלה בגרמניה. הוריה עבדו בתיאטרון, כך שמגיל צעיר הייתה מציירת ועוסקת באמנות. היא לא ממש התעניינה בלימודים אלא בתכנים מעשיים כמו ניסויים בכימיה, עבודות עץ וכל מה שקשור בעבודה בידיים. החיידק של האופנה התחיל כבר בגיל חמש כשקיבלה מכונת תפירה וניסתה לתפור בגדים לעצמה כי אמרו לה שזה פשוט. בגיל שש עשרה הלכהקתרין קניידל לעשות להתמחות אצל תופר בגרמניה.קתרין קניידל תמיד ידעה שזה משהו שהיא רוצה לעשות בחיים, זו הייתה התשובה הנסתרת שלה וכמו תמיד היא ידעה  מבלי לדעת. בגיל 17 עזבה את המשפחה שלי ועברה לגור לבד בניו-יורק, שם נפתח לה עולם חדש של אפשרויות. היא הסתנוורה מהאופציות שעמדו לרשותה. לאחר שלוש שנים באמריקה בהם עסקה בריקוד ותיאטרון היא שבה לברלין והחלה ללמוד בבית ספר לעיצוב אופנה. ״הייתי מאד מתוסכלת משום שמה שלמדו שם היה בעיקר זרם מרכזי של אופנה. הרגשתי שזה זה לא היה  אני. תמיד נמשכתי מאד לתלבושות של תיאטרון. לייצר אופנה בשביל למכור אותה היה נראה לי (ועדיין מרגיש לי כך) כמו בגידה בערכים שלי״.

מהי אופנה עבורך?
״לדעתי הבן אדם הוא במרכז, הבגד צריך להיות החבר הכי טוב שלו. להיות נוח, לתת לו הרגשה טובה ולשרת אותו ולא להיפך. את זה אני מצפה מהבגדים ומהעיצובים שאני יוצרת, זה אחד הדגשים החשובים לי ביותר״.

אגב ערכים, מה צריך לשנות באופנה?
״את המודעות. אנחנו צריכים להיות מודעים יותר למקור שממנו מגיעים הבגדים שלנו. מאין מגיע הבגד שאת קונה ב-20 שקלים ברחוב וזורקת לאחר שבוע? מה המחיר הסביבתי או האנושי אותו אנו משלמים עבור עלות כה נמוכה, אותו דבר לגבי בגדים יקרים.התנאים בתעשית האופנה הם מחרידים וכולנו מהווים גורם ישיר לכך״.

איך מתחיל אצלך העיצוב ולמי את מעצבת?
״זה מתחיל ברגע שאני נכנסת לחנות בגדים, או לחנות יד שניה כי אני אוהבת למחזר בדים וחומרים קיימים בשילוב עם עיצוב הבגד. אני צריכה את הבד. הבדים כבר אומרים לי מה הם רוצים להיות. חומר גלם טוב מבחינתי הוא הראשית ושיש את החומר הראשוני הזה לא צריך יותר מדי מעבר״.

מה הסגנון העיצובי המועדף עלייך ומה את אוהבת ללבוש?
״סגנון עיצוב יפני. גיבורי האופנה שלי הם: איסי מיאקה, יאמהמוטו, יוניה וטנבה, טאקאו קיקוצ'י. אוהבת את הגישה החדשנית שלהם. אני מעריצה את השילוב בין עיצוב מסורתי לבין החופש היצירתי שלהם בעידן המודרני. אני אוהב לעצמי בגדים צבעוניים וססגוניים, נוחים ומתאימים למצב רוח שלי באותו יום, העשויים מחומרים טבעיים״.

את שמרנית או בועטת?
״הולכת נגד הזרם. לחלוטין. הבגדים שלי מייצגים זאת, הם רחוקים מכל המשעמם והמוכר לנו ומביאים איתם את היחודיות שביצירה. אני רואה את עצמי כבן אדם שמשתדל לקבל את כולם, כמות שהם, הבגדים שלי גם כן, מנסים להכיל את העולם בתקווה שהעולם יכיל אותם חזרה בהדדיות״.

האם הצלחת לעשות שינוי בדפוסי האופנה בישראל?
״לא, אבל אני בכנות חושבת שאני מסוגלת. הבגדים שלי מביאים דבר אחר אל המדף, לדעתי הם מביאים תעוזה לצד יומיום ושגרה, כמו הנצחונות הקטנים שיש בחיים אותם אנחנו מוכירים מאד. כך גם הבגדים שלי, כמו ניצחון אישי, בשבילי ובשביל הבן אדם שאוהב אותו״.

מהם הם רגעי השיא שלך?
״כשמישהו קונה בגד  זה רגע השיא שלי ביום. אני נהנת לקבל את האישור הזה מאנשים על העבודות שלי וזה ממלא אותי לחלוטין. לעשות את העבודה מהלב ולא לחשוב על התוצאות. העיקר הוא התהליך וההנאה ממנו, וזו כבר הצלחה. אני מאד מאמינה במשפט מעולם היוגה האומר שהזכות היא לעבודה ולא לפרותיה״.

לקתרין קניידל ולחברתה ליסה קופרמן חנות בכרכור בשם ״ליסה וקתרין״. יש להן חנות אינטרנטית באתר אטצי. הן מתחזקות  דף פייסבוק ודף אינסטגרם ורוב הלקוחות מגיעים מפה לאוזן, חברה מביאה חברה. הקהל שלהן קבוע בעיקר אבל לא רק. נשים שקנו ואוהבות את הדברים שלהן חוזרים ומצפות לקולקציות חדשות. החנו קיימת שנה. ״אנחנו עדיין במצב של ביסוס והתחלה. כמו בכל עולם המכירות אני מרוויחה לפי המכירות שלי, יש תקופות טובות יותר ותקופות טובות פחות״. לאחר שסיימה את בית הספר הציגה תערוכה – קולקציה של סריגי משי. קתרין קניידל מכרה הכול ביום הראשון, היא הרוויחה 4000 מארק והרגישה על גג העולם. זה איפשר לה לנסוע ללונדון ולחפש שם עבודה באופנה. בלונדון קתרין קניידל עבדה ב׳בובריס׳. ״עבדתי באנגליה וממש התאכזבתי מעולם האופנה משום שהרגשתי שהאפשרות להיות יצירתית היא מאד מוגבלת, הרגשתי שהאפשרות להביא את עצמי לעולם הזה היא מצומצמת וזה איכזב אותי מאד וגרם לי להרגיש דחויה״. היו לקתרין קניידל הרבה אכזבות במהלך הדרך. עד היום היא עובדת יום יום ולא תמיד מקבלת את התוצאות אליהם היא שואפת, אבל על אף הקשיים קתרין קניידל לעולם לא מוותרת לעשות את מה שהיא אוהבת, קתרין קניידל מעידה על עצמה שהיא עובדת ומרוצה מהעבודה שלה וזה מבחינתה מגיע לפני כסף, לפני הצלחה, ולפני פרסום״.

את מאמינה בעצמך?
״במי אאמין עם לא בעצמי? אני מכירה ביכולותיי ואני רגילה לשמוע אנשים שנדהמים מיכולות היצירה שלי, זה לא חסד, עבדתי שנים על גבי שנים בכל היצירות השונות: אריגה, צורפות, תפירה, ציור, זכוכית, קרמיקה, סריגה. אם אתה עובד מספיק שנים בתחום מסוים בסופו של יום אתה תיהיה טוב בו. יש לי ביטחון גדול בבגדים שלי. אני לא מתביישת בהם על אף שהם שונים, אני מכירה בהם ומכירה ביכולותיי וזה בסיס נהדר לביטחון״.

חברים.
״חבריי הטובים ביותר הם הילדים שלי ובעלי. בנוסף, יש לי חברה מאד קרובה בשם ליסה קופרמן. ליסה הגיעה לארץ מאנגליה ופתחה מספרה, כעת המספרה שלה מחולקת לשתיים, חצי מספרה חצי חנות האופנה, אנחנו שותפות ועובדות ביחד, זה היה חלום משותף שלנו שהצלחנו להגשים. יש לי תמיכה משפחתית. הילדים האהובים שלי ובעלי. הם עוזרים ומפרגנים ונמצאים בשבילי בכל מצב״.

מה החלומות שלך?
״החלום שלי הוא להתרחב. אני רוצה להמשיך ולהצליח יותר ולפתוח עוד חנויות. לעבוד קשה יותר. ולהרים אימפריית אופנה משל עצמי. החלום גדול אבל אני מתמידה ועושה וזה המתכון מבחינתי להצלחה אישית. אני רוצה שיהיה לי את הביטחון בו אני לא תלויה על אף אחד. כל החיים שלי אני מרגישה שאני חיה בצל אנשים משום שאני עושה את מה שאני רוצה. אני מבקשת לעצמי להצליח להיות עצמאית לחלוטין ומתוך העצמאות הזו לעזור לעולם״.

 

השאלון / קטרין

התרגשות?
״צבעים. חומרים. אומנות, יש לי הרבה מאד תחביבים כמו עריגה, קרמיקה, ציור, וכל אלו נכנסים לעיצוב שלי״.

אושר.
״לראות אנשים עם הבגדים שלי, זה האושר הכי גדול שלי. להצליח להתאים אדם לבגד זו הנאה גדולה״.

שמחה.
להיכנס לאטרף של יצירתיות ולא להפסיק. טיולים בטבע, ליקוט פטריות, לקנות בדים. בעיקר לקנות בדים, ולחלום על עיצובים חדשים״.

באסה.
״קשה לי שלא אומרים לי את האמת. אני מרגישה שזה מקשה על התקשורת בין אנשים ואני עובדת על כך גם בתוכי. ג'וקים. דונאלד טרמפ. פנאטים. פייסבוק.

אהבה ראשונה.
״בניו יורק, כשנכנסתי הגלידריה של ווליס, היה מאחורי הדלפק בחור ישראלי שהיה נראה בדיוק כמו הרקדן המפורסם רודולף נורייף. זה היה הכאב לב הראשון – הוא עשה מהלב שלי כבד קצוץ״.

עבודת אלילים.
״כשהייתי ילדה הערצתי את אבא שלי. לאחר מכן הערצתי מספר זמרים טיפשיים בשנות ה-70 שאני נבוכה מדי בשביל לנקוב בשמם״.

השראות.
״אני שואבת את עיקר ההשראה שלי מהרחוב, אופנת רחוב, נסיעות לחו"ל, להסתכל על אנשים ברחוב ומהקולנוע״.

גם אני רוצה.
״כל מי שהתחיל בלא כלום ובנה אימפריה בזכות היצרתיות שלו הוא השראה עבורי: ג'יל סאנדר, אלכסנדר מקווין, קוקו שאנל, ליידי גאגא״.

הצלחה.
״כשמישהו קונה משהו, חוזר ומביא גם חברים. זו הצלחה מבחינתי״.

יד שרה.
״אני מקבלת ייעוץ מעולה מקובי ספקטור, קאוצ'ר ויועץ לעסקים. בן אדם מעולה שאני תמיד שמחה ומרוצה מהשיחות איתו״.

מצלצלים.
״כסף יושב אצלי במקום עמוק. אני חושבת שאצל כולנו. מבחינתי כסף הוא ביטחון, ביטחון ליצור ולעשות את מה שאני אוהבת. בגלל זה הוא חשוב לי ולכן אני מכירה בחשיבותו״.

לאי בודד.
״מכונת תפירה״.

בית.
כשאני אורגת בבית אני מרגישה הכי בטוחה. תהליך האריגה מתחיל מצביעת הצמר בסיר, עיבודו לחוט, ואריגתו, תהליך שלוקח חודשיים. אין מחיר לצעיפים שאני אורגת, אני מביאה אותם כמתנות לחברים ומשפחה״.

 

ליסה וקטרין אתר מכירה אונליין: https://www.etsy.com/il-en/shop/resplendentrags?ref=shop_sugg
ליסה וקטרין בפייסבוק: lisa & kathrin ליסה וקטרין באינסטגרם: lisaandkathrinfashion