אופנה ואומנות הן תחומים שתמיד נמצאים בתנועה וחיפוש אחר השראה שתצעיד אותן קדימה. קשה לדבר על החיים מאז השביעי באוקטובר במושגים של צמיחה ותנועה, וקשה עוד יותר לחשוב על אופנה, אבל אם יש משהו שההיסטוריה לימדה אותנו הוא שכל אירוע הוא מקור להשראה, והנצחה פנים רבות לה: לפני כשבועיים (ראשון) מתחם החמאם ביפו הפך לערב אחד מגן אירועים למסלול תצוגת אופנה במיזם התנדבותי להנצחת נרצחי מסיבת נובה, והכל מנקודת המבט של האנשים שלקחו את הכאב והפכו אותו ליצירה
לפני חודש וחצי מעצבת האופנה ליאן מזרחי, החליטה לעשות מעשה כדי לבטא את הטרגדיה שחוותה ישראל בשביעי באוקטובר. היא לא הייתה יכולה לחזור לשגרה והרגישה צורך לפעול. יחד עם מעצבים נוספים חברו יחד להפקת תצוגה מצמררת ובעיקר כואבת. היא פנתה ל'סינגה' הפקות ויחד גייסו את עדן אברמוב ונועם פרטוק להפקה וגילי סיון לבימוי. (שאצרה גם תערוכה חברתית בהקשר האסון של ה7.10 בשם 'יחד ננצח'. דגם מהתערוכה הוצג בהפקה הנוכחית). הפרויקט הזה לא השאירה עין אחת יבשה בקהל, בעיקר בגלל העובדה שמי שצעדו בדגמים של המעצבים היו שורדי מסיבת הנובה.
אולם החמאם התמלא במעל 200 איש שהגיעו לשמוע סיפור כואב, להתייחד תחת יצירות אומנות ולראות גם את הניצולים שצעדו על המסלול: מילנה לוט שאיבדה את חברתה מרסדס אוריה עמר ז"ל, יובל טרבלסי, אלמנתו של מור טרבלסי ז"ל, בר גולדשטיין שניצלה מהטבח ואיבדה חמש חברות ועוד שורדים עם סיפורים מצמררים, אלו הם רק חלק מהדגמים שהעלו בצופים דמעות.
ליאן מזרחי, יוזמת הפרויקט יצרה שני דגמים. "ידעתי שהכיוון שלי יהיה קשור לכל הכלות, ראיתי סיפורים של נשים שאיבדו את האהוב שלהם. הסיפורים היו קשים, אבל זה מה שהצליח לקחת אותי – המחשבה שהן לא יתחתנו עם האהוב שלהן, כל החיים זה יישאר חרוט אצלן"
הדגמים של מזרחי הצליחו לטלטל את הצופים. הדגם הראשון הציג שמלה לבנה בשילוב אלמנטים סגולים, הזהים לצלייה שהייתה במתחם המסיבה, איתה צעדה מילנה לוט שאיבדה את חברתה.
הדגם השני והמצמרר, שמלת כלה שעל המחשוף שלה שתי חרבות המסמלות את שם המלחמה – בזו צעדה ג׳סיקה אלטר, בת הזוג של בן שמעוני ז"ל, שנרצח אף הוא במסיבה. ג'סיקה עלתה עם שכמייה על כתפיה, וכשהסירה אותה נגלו החרבות ופצע הירי שיצרו אמני האיפור על יד כתפה. ההינומה שלראשה מוכתמת בשבילי דם. את המבט הכואב שלה לא היה אפשר לפספס וכל מבט בעיניים שלה מעביר צמרמורת. בחשבון האינסטגרם שלה כתבה ״הסתכלתי לקהל וראיתי אותך עומד שם ומסתכל עליי. תודה שלא עזבת אותי לרגע מהרגע שעזבת״
שמלה לבנה נוספת ומצמררת לא פחות היא של אדר כהן מאשדוד. בה צעדה יובל שרביט טרבלסי אלמנתו של מור ז"ל. השמלה, בחזיתה ולאורכה כפות ידיים נוגעות ומשפטים כואבים המייצגים את האלימות המינית שחוו נשים. במחשוף הגב נגלים לעינינו שחזור של הפציעות שהיו ליובל בגב, ועל שובל השמלה המילים no more killing, כששמו של מור מודגש ביניהם. יובל ומור היו נשואים רק חודש. מור נרצח למול עיניה של יובל כשהוא מגן עליה. "זה היה כואב וזה מה שהיה צריך להיות, במיוחד בסיפור של מי שצעדה לה" סיפרה מזרחי.
גלעד קרשין, מי שיצר לא מעט עיצובים לנועה קירל עיצב שמלה מתרמילי קליעים, שזכתה להיקרא 8125. ״שמונה רימונים, כדור אחד, שני רסיסים, חמש חברות.״ הוא כתב. ״ההחלטה שלי להשתמש בתרמילים כחומר גלם נבעה מהמחשבה על הירי הלא פוסק שבו התעופפו כמויות של תרמילים אשר אותם הפכתי למגן לשריון". ההשראה של גלעד היא בר גולדשטיין שניצלה מהטבח ואיבדה חמש חברות תחת ירי כבד. ״השריון מייצג את החוסן הנפשי של בר והרצון שלה להישאר בחיים באותם רגעים״
ספיר אריה גברא איבדה את אחיה סאן במסיבה, ירין עמאר שניצלה צעדה בשמלת המעיל של ספיר, שעל הרקע הלבן ציורים של הילדים שלה ״הילדים שלי מציירים את האסון שפקד אותנו כי זו יכולת ההתבטאות שלהם העליתי את חופש הביטוי שלהם על הדגם שלי שכולם יבינו כמה הבור הוא בור ללא תחתית בלב שלנו״ היא אמרה.
ההערכה למערכת הביטחון גם באה לידי ביטוי בתצוגה, והוסיפה ממד נוסף של הגבורה – בשני דגמים מיוחדים נעשה שימוש בטקסטיל צבאי – שיר עמר עיצבה לגלית קדשי, ניצולת הטבח מערכת לבוש שכולה על טהרת המיחדוש – סוודר צבאי כחול של חיל האוויר וחצאית מחולצות מכופתרות בצבע תכלת שנותן מראה כמעט נשפך, על הכתפיים בדגם הזה עשרות סיכות יחידה הממחישות את העומס על הכתפיים ואת העייפות מחוויית השירות האישי שלה.
אושרת משעל עיצבה לנועה קלש, שהסתתרה במשך 8 שעות ללא אוכל ומים עד שחולצה, שמלת כלה שכולה מורכבת ממדי צה״ל מעוטרת בסיכות יחידות צבאיות . ״היעוד שלי בחיים זה לשמח כלות ביום המאושר בחייהן ומעולם לא חשבתי שאני אעצב דגם בעקבות מלחמה וטבח נורא״ היא מספרת בחשבון האינסטגרם שלה אבל מוסיפה הרבה תקווה ״השמלה שבחרתי לעצב יש בה עצב וגם שמחה יש בה כאב גדול ומצמרר יש בה כאב גדול אבל יחד עם זאת ניצחון של הרבה מאוד אנשים, הלוחמים והלוחמות האמיצים״ שמות הלוחמים הנופלים מונצחים על ההינומה שצורפה לשמלת המדים של נועה.
המעצבת כנרת אלנבי עשתה שימוש בסמלים צבאיים לצד סמלים יהודיים וישראליים- בשגרה היא יוצרת שמלות מרהיבות לאירועי חינה, לתצוגה החליטה ליצור בגד בהשראת משה רבינו ומעמד הר סיני. רז ניצל מהמסיבה וצעד על המסלול בגלבית כותנה לבנה ועליה עליונית עם הדפס המייצג את הכותל המערבי וג׳קט המורכב מ-12 סוגים שונים של בדים בטקסטורות והדפסים מיוחדים וצבעוניים המייצגים את 12 השבטים. את הג'קט מעטרים פסוקים, דגל ישראל וסמלים נוספים ומשפט המפתח Bring Them Home.
הפרויקט תרם לא מעט גם למאמץ ההסברה הלאומי כשהגיע לשער העיתון הבריטי Daily Mail תחת הכותרת "תצוגת האופנה המזעזעת והאמיצה ביותר שתראו אי פעם" וחשף דרך היצירות של המעצבים ממד נוסף בזוועות שהתחוללו ביום הנורא ההוא, בדגש על הסיפורים האישיים של ניצולים וחברים של נרצחים.
"אנחנו לא שוכחים את מי שנפל, גם אם אנחנו ממשיכים" ליאן סיכמה "אף אחד לא נפל סתם"
הניסיון לחשוף את העולם לאירועים דרך נקודת מבט של קרובים ודרך אומנות היא צורה אקטיבית. אומנות שנוגעת בבטן הרכה היא גם דרך התמודדות מיוחדת שממנה גם יצמחו כוחות חדשים.
בין משתתפי הפרויקט:
ליאן מזרחי, מילנה לוט וג׳סיקה אלטר
הדר כהן ויובל שרביט
ספיר אריה גברא וירין עמר
גלעד קרשין ובר גולשטיין
אושרת משעל ונועה קלש
שיר עמר וגלית קדשב
ליאב ברבי וטלי נחום
תאי ביטון ודשה
דניאלה גבריאל ורועי אפללו
דילן פרינטהו ונועם זיידה
כנרתו ורז כהן
חן בר כליפא ומירי יניב
אפרת קליג, וולדה ואריאל קליג
איתי בצלאלי ואורגד אדרי
הנחיה: אוולין הגואל
שירה: ליאור קקון
פסקול מוזיקלי: אורן לייפר
כוריאוגרפיה: רום סחר
בימוי והפקה: גילי סיוון כהן ופיין הפקות
דפנה סאפר – כתבת אופנה
אינסטגרם: dafnasaffer@
נינה שוורץ – עורכת אופנה
אינסטגרם: nina_schwartz_stylist@
Chief editor & art director: Effie Elisie
Email: fashionisrael.mag@gmail.com
Instagram: fashion_israel.mag
site: https://www.fashion-israel.co.il
Facebook business page: Fashion Israel
מהעדכונים החמים של תעשיית האופנה בישראל